|
(נבטייה, 17 באוגוסט 2006) – יחידות פינוי מוקשים של האו"ם שהחלו בביצוע סקר ובעבודות פינוי בדרום לבנון, זיהו 10 אתרים שבהם השתמשה ישראל בפגזי מצרר ארטילריים במהלך מעשי האיבה שהתנהלו לאחרונה – כך נמסר היום על ידי ארגון Human Rights Watch. תחקירני Human Rights Watch בלבנון בדקו שניים מהאתרים האלה בכפר רומיין.
תחמושת מסוכנת שלא התפוצצה, כלומר נפלים שלא התפוצצו בעת הפגיעה והם עדיין "חיים" ועלולים להתפוצץ, מפוזרת כעת באזורי נבטייה, טבּנין ובית יהוּן, כמו גם באזורים הסמוכים לכביש בן 3 הק"מ שמחבר בין טבּנין לבין בית יהוּן – כך דיווחו גורמי או"ם רשמיים העוסקים בפינוי מוקשים. עד עתה עלה בידם לבקר באזור מוגבל בלבד, והחשש הוא שעשרת האתרים שזוהו במהלך היומיים הראשונים עלולים להיות רק קצה הקרחון. צוותי האו"ם קיבלו דיווחים על לפחות 16 נפגעים מפצצונות מצרר שהתפוצצו זמן רב אחרי שנורו, והם חוששים שיהיו עוד נפגעים רבים.לדברי קנת' רות', מנכ"ל ארגון Human Rights Watch, "לעולם אין להשתמש בתחמושת מצרר באזורים מיושבים בגלל דפוס הפיזור הנרחב של סוג תחמושת זה. דיני המלחמה אמנם אינם אוסרים על השימוש בתחמושת מצרר בכל הנסיבות, אולם השימוש בתחמושת מצרר באזורים אזרחיים או בקרבתם עומד בניגוד לאיסור על התקפות חסרות הבחנה, מכיוון שלא ניתן לכוון את כלי הנשק האלה לעבר מטרות צבאיות בלבד".
בנוסף על כך, ארגון Human Rights watch מתנגד לכל שימוש בתחמושת מצרר בעלת שיעורי נפל ראשוני גבוהים, ובכלל זה כלי הנשק שבהם השתמשה ישראל בלבנון, בגלל הסכנה המתמשכת שנשקפת מהם לאזרחים.
"פצצות מצרר עם שיעורי נפל ראשוני גבוהים הופכות בפועל למוקשים נגד אדם", אומר רות'. "גם אם בזמן ההתקפה לא נוכחים במקום אזרחים, הרי שבמשך שבועות, חודשים או אפילו שנים אחרי ההתקפה נשקפת לאזרחים סכנה של התקלות בתחמושת שלא התפוצצה ועלולה לגרום לפיצוצים קטלניים".
בכפר רוּמיין בדקו תחקירני Human Rights Watch שני אזורים שהותקפו על ידי ישראל בתחמושת מצרר. אחד האתרים היה בתוך קבוצת בתים של אזרחים בקצה הכפר. מסביב לשני בתים הבחינו תחקירני Human Rights Watch בששה סימני פגיעה לפחות של פצצונות שהתפוצצו, וכן בארבעה נפלי פצצונות מסוכנים שמוטלים בחצר אחד הבתים, ובנפל נוסף על גג עשוי פח בקרבת מקום. ככל הנראה, איש לא נפגע בהתקפה, מכיוון שהתושבים עזבו את הכפר ב-28 ביולי. צבא לבנון החל בניקוי האזור מנפלים.
האזור השני שנבדק בכפר רומיין כלל שדה שנמצא בפאתי הכפר, וכן מטע זיתים סמוך. חקלאי מהאזור סיפר שההתקפה נערכה ב-13 באוגוסט, בסביבות הצהרים. שני פגזים נורו על ידי הצבא הישראלי. לא היה ידוע לו על נפגעים בהתקפה זו ולדבריו, לוחמי חיזבאללה שיגרו רקטות משטח המטע. תחקירניHuman Rights Watch בדקו את הרכיבים של אחד הפגזים – פגז ארטילריה M483 בקוטר 155 מ"מ מתוצרת ארה"ב – שמכיל 64 פצצונות מסוג M42 ו-24 פצצונות מסוג M46. באזור ניתן היה להבחין ביותר מעשרים נפלי פצצונות מסוכנים.
בשני אתרים אלה, נפלי הפצצונות מהווים סיכון ברור לאזרחים השבים לאזור. אין ספק שלישראל הייתה זכות להגיב על ירי הרקטות של חיזבאללה מהמטע, אולם היה עליה להשתמש בנשק שאינו גורם לסיכון ארוך טווח וידוע מראש לאזרחים.
אדם שעוסק בפינוי מוקשים בדרום לבנון סיפר לתחקירני Human Rights Watch שבתוך 10 דקות הוא זיהה 100 נפלי פצצונות מסוכנים ברחוב הראשי של העיירה טבנין, לפני שהפסיק לספרם. הוא הבחין במקרה אחד לפחות של "כשל מוחלט", שבו אף אחת מהפצצונות שבתוך הפגז לא התפוצצה, וכל הפצצונות נותרו מפוזרות על פני הקרקע. לדבריו, פגז זה נחת ממש מחוץ לשער הראשי של בית החולים במרכז טבנין.
על פי נתוני מבחן של צבא ארה"ב, שיעור הנפל הראשוני של פגזי המצרר הארטילריים שהיו בשימוש ישראל עומד על 14 אחוזים לפחות. שיעור הנפל עלול להיות גבוה יותר בתנאים השוררים בשדה הקרב.
על ישראל למסור ללא דיחוי למרכז תיאום פעולות פינוי המוקשים של האו"ם מידע אודות המיקום של התקפות תחמושת המצרר שביצעה, וכן אודות סוגי הנשק הספציפיים שבהם עשתה שימוש – כך הודיע ארגון Human Rights Watch. על ישראל לספק גם סיוע טכני, כספי ומהותי, וכן סיוע אחר, על מנת לאפשר סימון ופינוי של נפלי מצרר ושאריות נפיצות אחרות שנותרו בשטח עם תום המלחמה.
"עתה כשהפליטים חוזרים הביתה, אנחנו כבר רואים אנשים שנופלים קורבן לנפלים הקטלניים האלה", אומר רות'. "הימנעות מפעולה מהירה תוביל לעוד פגיעות רבות שניתן למנוע אותן".
מרכז תיאום פעולות פינוי המוקשים של האו"ם בלבנון פרסם אזהרה בקשר לתחמושת המצרר ב-15 באוגוסט. הנפלים "מסוכנים ביותר ועלולים להתפוצץ אם נוגעים בהם או מזיזים אותם", נאמר בהודעה. "מדובר בעצמים קטנים [בערך בגודל של סוללות מסוג D-cell] שנעלמים בקלות בין אבנים ובתוך חורבות. נוכחות או מציאה של נפל אחד הן אישוש מוחלט לכך שישנם נפלים רבים נוספים בסביבה הקרובה".
גורמים ישראלים רשמיים מסרו הודעות סותרות בנושא זה, כשבאחדות מההודעות הוּכחש כל שימוש בתחמושת מצרר במהלך חודש הלחימה, ואילו בהודעות אחרות אוּשר שנעשה שימוש בנשק זה, אולם נטען שהדבר היה הרחק מאזורים מיושבים. ארגון Human Rights Watch פרסם בעבר דו"ח על התקפת המצרר שביצעה ישראל בכפר בּלידה, שבמהלכה נהרג אזרח אחד ונפצעו לפחות 12 אזרחים, ביניהם שבעה ילדים.
בתשובה לשאלה בדבר השימוש בתחמושת מצרר בלבנון, נמסרה על ידי דובר צה"ל לארגוןHuman Rights Watch ההודעה הבאה: "אנו עושים שימוש בכל סוגי התחמושת המותרת על פי המשפט ההומניטארי הבינלאומי, ואין באפשרותנו למסור פרטים נוספים שייפגעו בפעולותינו".
צוותי פינוי מוקשים של האו"ם וצבא לבנון כבר פועלים בשטח לסימון ולהרחקת אזרחים מאזורים שנגועים בפצצונות מצרר שלא התפוצצו ובסוגי תחמושת אחרת שלא התפוצצה. שני צוותי סילוק פצצות מטעם ארגון הצדקה הבריטי Mines Advisory Group החלו אתמול בפינוי חירום של נפלי תחמושת מצרר בעיירה טבּנין.
