HUMAN RIGHTS WATCH

השטחים הפלסטיניים הכבושים: אסור לעשות שימוש באזרחים על מנת להגן על בתים מפני תקיפות צבאיות

(ירושלים, 22 בנובמבר 2006) – על הארגונים הפלסטינים החמושים להימנע מלסכן את האזרחים הפלסטינים באמצעות עידודם להתאסף בבתיהם וסביב בתיהם של מי שנחשדים כפעילים חמושים, שהוגדרו כיעדים לתקיפה על ידי צה"ל – כך נאמר בהודעה שפרסם היום ארגון Human Rights Watch.  
הקריאה לאזרחים להתאסף באתר שסומן על ידי הצד שכנגד כיעד לתקיפה היא, על פי ההגדרה המחמירה ביותר, פעולה של שימוש באזרחים כמגן אנושי, ולכל הפחות יש בה משום הימנעות מלנקוט את כל אמצעי הזהירות הסבירים על מנת להגן על אזרחים מפני תוצאות התקיפה. כך או כך – אלו הן הפרות של המשפט ההומניטארי הבינלאומי.  
 
על פי הדיווחים באמצעי התקשורת, בשבת הורה צה"ל למוחמד אל בארוּד, מפקד בוועדות ההתנגדות העממיות, לפנות את ביתו במחנה הפליטים ג'באליה בטרם יופצץ. ככל הידוע, בארוּד הזמין את שכניו וחבריו להגן על ביתו, ומאות פלסטינים התאספו בתוך הבית, בסביבתו ועל גג הבית. צה"ל הודיע שביטל את התקיפה לנוכח המספר הגדול של אזרחים בסביבת הבית. ביום שני דיווחה רשת BBC שצה"ל הזהיר גם את וואל ראג'ב, פעיל חמאס מבית להייה, שביתו עומד להיות מופצץ, וכי מאוחר יותר שודרה מהמסגדים קריאה למתנדבים לבוא להגן על הבית.  
 
"לא ניתן להצדיק בשום אופן קריאה לאזרחים להתאסף במקום שעומד להיות יעד לתקיפה", אומרת שרה לאה וויטסון, מנהלת אזור המזרח התיכון בארגון Human Rights Watch. "בין אם הבית הוא מטרה צבאית לגיטימית ובין אם לאו, עצם הבקשה מאזרחים לסכן את עצמם ביודעין מנוגדת לחוק".  
 
באמצעי תקשורת אחדים דווח שגורמים פלסטינים רשמיים וארגונים חמושים נוספים הביעו תמיכה בשיטת פעולה זו. כפי שדווח, בביקור שערך בביתו של בארוּד ביום ראשון אמר איסמעיל הנייה, ראש הממשלה מטעם החמאס של הרשות הפלסטינית: "אנחנו גאים מאוד בעמדה הלאומית הזו. זהו הצעד הראשון להגנה על בתינו... כל עוד האסטרטגיה הזו משרתת את טובת העם שלנו, אנחנו תומכים באסטרטגיה הזו". גם מפי דובר של ועדות ההתנגדות העממיות צוטטו הדברים הבאים: "אנחנו קוראים לכל הלוחמים לסרב לפנות את בתיהם, ואנחנו מפצירים באנשינו למהר אל הבתים המאוימים ולשמש מגן אנושי".  
 
"על ראש הממשלה הנייה ועל המנהיגים הפלסטינים האחרים לגנות את הטקטיקה של קריאה לאזרחים לסכן את עצמם, במקום לאמץ אותה", אומרת וויטסון.  
 
ב-3 בנובמבר נמסר דיווח ברשת BBC על כך שתחנת הרדיו של החמאס שידרה קריאה לנשים המקומיות לבוא למסגד, כדי להגן על 15 חמושים מבוקשים שהסתתרו בתוכו מפני הכוחות הישראלים שהקיפו את הבניין. נשים רבות הגיעו למסגד, ועל פי הדיווחים, שתי נשים נהרגו ועוד עשר נשים נפצעו מאש הכוחות הישראלים.  
 
הניסיון להשתמש באזרחים כדי להקנות לנקודות או לאזורים מסוימים חסינות מפני תקיפות צבאיות, או לכוון את תנועתה של האוכלוסייה האזרחית או את תנועתם של אזרחים יחידים בניסיון להגן על יעדים צבאיים מפני מתקפה – מהווה פשע מלחמה. גם במקרה שיעד התקיפה איננו מטרה צבאית לגיטימית, הקריאה לאזרחים לבוא למקום עדיין מנוגדת למשפט ההומניטארי הבינלאומי, שמצווה על שני הצדדים לסכסוך לנקוט בכל אמצעי הזהירות הסבירים על מנת להגן על אזרחים מפני תוצאות המתקפה. עם זאת, גם במקרה של הפרה כזו של החוק, הצדדים לסכסוך עדיין מחויבים על פי המשפט ההומניטארי הבינלאומי לנקוט אמצעי זהירות ולהימנע מלתקוף אזרחים או לגרום לפגיעה באזרחים באופן שאינו יחסי ליתרון צבאי קונקרטי וישיר ממתקפה כזו.  
 
במלים אחרות, על אף שאזרחים שמתייצבים מרצונם במקום שבו מתנהלות פעולות צבאיות מקבלים על עצמם סיכון גבוה יותר, הכוח הצבאי שמנגד אינו רשאי לראות בהם מטרות לגיטימיות, ועל שני הצדדים לסכסוך לבטל או להשעות תקיפות מתוכננות במקרים שבהם צפויה פגיעה לא מידתית באזרחים. ארגון Human Rights Watch מסר שצה"ל נהג כשורה בכך שכיבד את מחויבותו על פי המשפט ההומניטארי הבינלאומי והשעה את התקיפה על ביתו של בארוּד, תקיפה שהייתה גורמת לפגיעה משמעותית באזרחים.  
 
עם זאת, ארגון Human Rights Watch גם הזכיר לצה"ל שאפילו בהיעדרם של מאמצים מאורגנים ומכוונים להגדיל ככל הניתן את הנוכחות האזרחית בקרבת המטרות, כל פגיעה ברכוש אזרחי חייבת להיעשות מתוך הקפדה מלאה על הוראות המשפט ההומניטארי הבינלאומי. יעד שהוא אזרחי במהותו, כמו בית מגורים, יכול לשמש מטרה לתקיפה אך ורק אם נעשה בו שימוש למטרות צבאיות בנקודת הזמן הרלבנטית, ורק אם השמדתו תורמת באופן ישיר ומיידי ללחימה.  
 
"על צה"ל להסביר ללא דיחוי מהו הצורך הצבאי בתקיפת הבתים שאותם הורה לפנות", אומרת וויטסון.  
 
על פי נתונים של הארגון הישראלי לזכויות אדם "בצלם", מחודש יולי ועד 15 בנובמבר השנה הרס צה"ל 251 בתים בעזה והותיר 1577 בני אדם חסרי בית. 105 בתים הופצצו מן האוויר, אחרי שצה"ל הורה ליושביהם להתפנות. בעוד שהטענה הכללית של צה"ל היא שפעילים חמושים עשו שימוש בבתים אלה לאחסון נשק, צה"ל לא הציג כל ראיות ממשיות לכך באף אחד מהמקרים.  
 
ארגון Human Rights Watch דיווח גם בהרחבה על השימוש הכפוי באזרחים פלסטינים במהלך פעולות צבאיות, ותיעד את השימוש באזרחים פלסטינים בתור "מגן אנושי" ולצרכים צבאיים במהלך הפעולות הצבאיות הישראליות בג'נין ב-2002 (http://www.hrw.org/reports/2002/israel2/index.htm). בית המשפט העליון של ישראל אישר בשנת 2002 את אי-החוקיות של השימוש במגנים אנושיים.  
 
רק לאחרונה, ב-2006, תיעדו ארגוני זכויות אדם ישראלים ופלסטינים את השימוש הכפוי שעשה צה"ל בפלסטינים כמגן אנושי, בתקרית שהתרחשה במהלך הפעולות הצבאיות בבית חנון וזכתה לפרסום רב. לדברי הארגונים, צה"ל כיסה את עיניהם של ששה אזרחים, כולל שני קטינים, וכפה עליהם לעמוד לפני חיילים שהשתלטו על בתים אזרחיים במהלך פשיטה בצפון רצועת עזה.