HUMAN RIGHTS WATCH

ישראל: הממשלה חוסמת מקרים של פינוי רפואי מעזה

סירובים ועיכובים גרמו לפחות לשלושה מקרי מוות

(ניו יורק, 20 באוקטובר 2007) – ארגון Human Rights Watch אמר היום כי ישראל מעכבת ומטרטרת באופן שרירותי אנשים הסובלים מבעיה בריאותית המחייבת יציאה מעזה לטיפול דחוף, ומונעת את יציאתם. מאז חודש יוני נפטרו לפחות שלושה חולים שישראל סירבה להנפיק להם היתרי יציאה, ואחרים איבדו את מאור עיניהם או את גפיהם כתוצאה מפציעות וממחלות שלא זכו לטיפול הולם. על-אף ההתנתקות מרצועת עזה בשנת 2005, ממשיכה ישראל לשלוט שליטה ניכרת בגבולות עזה ביבשה, באוויר ובים. מאז השתלט חמאס בכוח על הרצועה בחודש יוני 2007, מקשה ישראל יותר ויותר על הכנסת אספקה רפואית לרצועה ועל יציאתם של מי מ-1.4 מיליון תושבי הרצועה, ואפילו במקרים של צורך בטיפול רפואי דחוף.  
 
"ישראל מענישה אזרחים חולים כדרך לפגוע בחמאס, וזה מעשה פסול מבחינה חוקית ומוסרית..." אמרה שרה לאה וויטסון, מנהלת חטיבת המזרח התיכון וצפון אפריקה בארגוןHuman Rights Watch, "ישראל היא עדיין הכוח הכובש בעזה, על-אף ההתנתקות, ולפיכך יש לה חובה משפטית לאפשר טיפול רפואי עד כמה שניתן".  
 
ממשלת ישראל ובייחוד השב"כ מנמקים את סירובם להנפיק לחולים היתרי יציאה מעזה ב"חששות ביטחוניים", שאותם אין הם מפרטים. אולם, לדברי ארגון Human Rights Watch, קיימות דוגמאות רבות המלמדות על טבען השרירותי של החלטות אלה.  
 
השבוע למשל, התירה ממשלת ישראל לשישה חולים שחייהם נתונים בסכנה לצאת מן הרצועה, לאחר שארגון רופאים לזכויות אדם (ישראל), שבסיסו בתל-אביב, איים לערער על מניעת ההיתרים בבית המשפט. קודם לכן סירבה הממשלה להעניק היתרים לכל השישה, בשני מועדים שונים, כשהיא מנמקת את סירובה בסיבות ביטחוניות שלא פורטו.  
 
על ששת החולים נמנו נערה בת 16 הסובלת מפגם מולד בלבה ושתי נשים חולות סרטן בשנות העשרים לחייהן. כל השישה סובלים ממצב רפואי המחייב, לדברי רופאים ישראליים, טיפול מחוץ לרצועת עזה, ואחת הנשים כבר קיבלה בעבר טיפול כימותרפי בישראל.  
 
מאז חודש יוני התערב ארגון רופאים לזכויות אדם ב-138 מקרים שבהם סירבה ישראל להעניק היתרים לחולים מרצועת עזה, מסיבות ביטחוניות לכאורה. עד היום עלה בידי הארגון להסדיר היתרי יציאה ל-52 מתוכם.  
 
לדברי ארגון רופאים לזכויות אדם, במקרים מסוימים מתירה ישראל לחולים לצאת מרצועת עזה רק כאשר הם מוכנים להיחקר על-ידי השב"כ. בכתבה שפורסמה החודש בעיתון מעריב תואר כיצד קציני שב"כ במעבר ארז, המעבר היחיד המשרת נוסעים היוצאים מעזה או נכנסים אליה, אומרים לחולים כי יוכלו לצאת רק אם יספקו מידע למודיעין הישראלי.  
 
אב שליווה לאחרונה את בנו בן החמש לטיפול בעינו הפצועה מחוץ לרצועת עזה סיפר לארגון Human Rights Watch כיצד נחקר על-ידי השב"כ בגבול, בחדר עשוי בטון שרצפתו עשויה סבכת מתכת ותחתיה נשקף מרתף חשוף. החוקרים ישבו מאחורי זכוכית חסינת כדורים. פלשתינאים אחרים שיצאו מרצועת עזה, שלא מסיבות רפואיות, תיארו את אותו חדר עצמו.  
 
ארגון Human Rights Watch אומר כי ישראל נוקטת באמצעים אלה בתקופה שבה שליטתה ההדוקה בכל תנועה של אנשים וסחורות לתוך עזה הביאה להידרדרות התנאים הרפואיים ברצועה. על-פי ארגון הבריאות העולמי (WHO), ההגבלות ההולכות ומחמירות "מעמידות בסיכון את הגישה לטיפול רפואי, ובייחוד בכל הנוגע לטיפול הניתן על-ידי רופאים מומחים" הארגון מציין גם את העובדה שתרופות אונקולוגיות מסוימות אינן בנמצא ברצועת עזה ואת המחסור בציוד מעבדה באזור זה.  
 
המתקנים הרפואיים ברצועת עזה אינם יכולים להעניק שירותים מתקדמים רבים, כגון ניתוחי לב וכלי דם , נוירו-כירורגיה ושירותים מתקדמים בתחום רפואת העיניים.  
 
אבי הנערה בת ה-16 הסובלת ממום מולד בלבה ואשר הורשתה לבסוף להיכנס השבוע לישראל אמר כי "אין מכשירים לטיפול בבעיה הזו בעזה... אם הדבר היה אפשרי היינו עושים את זה כאן לפני חודשים".  
 
במהלך ביקור במחלקת הדיאליזה בבית החולים א-שיפא בעיר עזה, ראו אנשי Human Rights Watch רופאים שנאלצו להשתמש בצנתרים שתאריך תפוגתם כבר חלף. "אנו מחטאים אותם ועושים כמיטב יכולתנו", אמר אחד הרופאים.  
 
ארגון Human Rights Watch מביע חשש כי ההגבלות שמטילה ישראל על מעבר אנשים וסחורות מעזה ולתוכה, כולל אספקה רפואית – הגבלות שנועדו להפעיל לחץ על חמאס – הן סוג של ענישה קולקטיבית נגד האוכלוסייה האזרחית, המהווה הפרה של המשפט ההומניטארי הבינלאומי.  
 
בחודש ספטמבר הצהיר הקבינט הישראלי כי רצועת עזה היא "ישות עוינת" והחליט להגביל תנועה של אנשים "משטח הרצועה ואליה". לדברי הממשלה, יישום ההחלטה נתון עדיין לבחינה משפטית. אולם, על-פי נתונים שסיפק הצבא הישראלי, מאז התקבלה החלטת הקבינט הצטמצמה בהדרגה תנועת האנשים והסחורות לרצועת עזה וממנה.  
 
על-פי נתוני האו"ם, בחודש יולי נכנסו לישראל, לצורך טיפול רפואי, כארבעים חולים ליום בממוצע. בחודש ספטמבר הצטמצם מספר זה לחמישה חולים.  
 
לדברי וויטסון, "העובדה שישראל מונעת טיפול רפואי מאלה שנזקקים לו באורח דחוף מהווה ענישה קולקטיבית נגד האוכלוסייה, ומפרה את המשפט הבינלאומי. האזרחים בעזה הם שמשלמים את המחיר".  
 
הארגונים גישה ורופאים לזכויות אדם ערערו בחודש יוני בבג"ץ על ההגבלות שהטילה ישראל על פינוי רפואי מרצועת עזה. בית המשפט דחה את העתירה וקיבל את הבחנת הממשלה בין מקרים שבהם נשקפת סכנת חיים, ושבהם יש להתיר לצאת מרצועת עזה על בסיס הומניטארי, לבין מקרים הנוגעים ל"איכות החיים", שלגביהם רשאית המדינה לנהוג על-פי שיקול דעתה. אולם אופן יישומה של הבחנה זו בידי הממשלה, אם אכן יושמה, היה בלתי-אנושי.  
 
לדברי ארגון רופאים לזכויות אדם, הממשלה מנעה בחודש יוני היתר יציאה מעלאא עוודה, בן 25 שנזקק לטיפול דחוף לאחר שנורה בשתי רגליו, כיוון שקבעה כי מצבו אינו "מסכן חיים". הרופאים ברצועה לא יכלו להעניק לעוודה טיפול הולם ונאלצו לקטוע את רגלו הימנית. הממשלה סירבה גם לבקשה נוספת, בהגדירה את עוודה כאיום ביטחוני, וזמן קצר לאחר מכן קטעו הרופאים את רגלו השנייה.  
 
על-פי נתוני ארגון רופאים לזכויות אדם-ישראל, מאז חודש יוני מתו לפחות שלושה חולים שבקשתם להיתרים נדחתה, והם:
  • מוחמד מורתג'ה, בן 19, שנפטר מגידול ממאיר במוחו בבוקר ה-1 ביולי. ביום מותו אישרה הממשלה את בקשתו השנייה להיכנס לתחומה.  
  • נאאיל אבו ורדה, בן 24, שסבל ממחלת כליות כרונית. אבו ורדה קיבל היתר לצאת מרצועת עזה, אך במעבר ארז מנעו את יציאתו והוא נפטר באותו לילה.  
  • מוחמד אבו עובייד, בן 72, שנפטר ב-3 באוקטובר, לאחר שבקשתו לצאת מן הרצועה לצורך ניתוח לב פתוח נדחתה.
השבוע ראיין ארגון Human Rights Watch שלושה תושבים מרצועת עזה שלא הורשו לצאת מן הרצועה למרות מצבם הבריאותי. אחד מן השלושה אמר כי נורה בשגגה בקרסולו בחודש מאי. הוא לא הורשה לצאת דרך מעבר ארז על-אף שקיבל היתר. כמו כן, נמנו על השלושה הנערה הסובלת ממום מולד בלבה ואישה הסובלת מסרטן מסוג לימפומת הודג'קין. שתי האחרונות היו בין אלה שהורשו לצאת השבוע מן הרצועה.  
 
ארגון Human Rights Watch ראיין גם שלושה אנשים נוספים שהגישו בקשות להיתרי יציאה, כולל אדם הסובל מפריצת דיסק, אדם הלוקה בדחיסת עצב בגבו ואדם החולה בסרטן בלוטת התריס. "אני מוכן לנסוע לכל ארץ שהיא, לא אכפת לי איזה", אמר עבד א-ספורי, בן 27, הזקוק לניתוח בגבו בשל פריצת הדיסק.  
 
חולים היוצאים מרצועת עזה נדרשים, חוץ ממקרים יוצאי דופן, לצעוד כמעט קילומטר דרך אזור ביטחון בדרכם למעבר ארז, ולאחר מכן עליהם לעבור הליכים בירוקרטיים ממושכים ולעיתים גם חקירה של השב"כ.  
 
לארגון Human Rights Watch נודע על מספר חולים שקיבלו היתרים לצאת מן הרצועה אך נשלחו כלעומת שבאו, בנימוקים ביטחוניים שלא פורטו. אלה נאלצו לשוב ולעבור את התהליך המורכב של קבלת מיטה בבית חולים מחוץ לרצועת עזה, הסדרת הכיסוי הכספי של ההוצאות הרפואיות ובקשת היתר ביטחוני ליום אחר. וויטסון אמרה כי "לישראל יש שיקולי ביטחון לגיטימיים בכל הנוגע לקבוצות חמושות היורות רקטות מרצועת עזה לתוך אזורים אזרחיים... אך מניעת טיפול רפואי מנערה בת 16 הסובלת ממום מולד בלבה אינה הופכת את ישראל לבטוחה יותר".  
 
לצפייה בתמונותיהם של אנשים המושפעים מסגירת גבולותיה של עזה, אנא בקרו בכתובת:  
http://hrw.org/photos/2007/iopt1007  
 
להאזנה לפרשנותו המוקלטת של פרד אברהמס, חוקר בכיר בארגון Human Rights Watch לעניין מצבי חירום בנושא מניעת הפינוי הרפואי, אנא בקרו בכתובת:  
http://hrw.org/photos/2007/iopt1007/audio.htm