|
(עדכון בנושא מניעת משלוחי דלק והעתירה המשפטית)
(ניו יורק, 29 באוקטובר 2007) – ארגון Human Rights Watch אמר היום כי החלטתה של ישראל להגביל את אספקת החשמל והדלק לרצועת עזה כפעולת תגמול על התקפות רקטות בלתי-חוקיות של קבוצות חמושות מהווה ענישה קולקטיבית של האוכלוסייה האזרחית בעזה תוך הפרה של המשפט הבינלאומי, ויחמיר את המשבר ההומניטארי ברצועה.
ביום ראשון הורה משרד הביטחון הישראלי על הפחתת משלוחי הדלק מישראל לעזה. דובר רשמי מסר שהתוכנית היא לקצץ את כמות הדלק ב-5 עד 11 אחוזים מבלי לפגוע באספקת הדלק עבור תחנת הכוח היחידה בעזה.
על פי מקורות פלשתיניים, משלוחי הדלק לרצועה צנחו אתמול ביותר מ-30 אחוזים.
בתגובה להחלטת הממשלה, קבוצה של עשרה ארגוני זכויות אדם ישראליים ופלשתיניים עתרו ביום ראשון לבית המשפט העליון וביקשו ממנו להוציא צו מיידי נגד ניתוק החשמל והפחתת הדלק. בית המשפט העניק לממשלה חמישה ימים להגיב לעתירה אך לא הוציא צו ביניים. ביום שני ביקשו ארגוני זכויות האדם דיון דחוף בעתירה לפני תום חמשת הימים.
ביום חמישי שעבר אישר שר הביטחון אהוד ברק את ניתוק החשמל לרצועה לפרקי זמן שילכו ויתארכו בתגובה להתקפות רקטות מתמשכות על אזורים אזרחיים בישראל. ואולם הממשלה עדיין לא יישמה את ההחלטה.
הרקטות שנורו על-ידי קבוצות פלשתיניות חמושות מפרות את האיסור המשפטי הבינלאומי על התקפות חסרות הבחנה שכן הן לוקות בחוסר דיוק רב ולא ניתן לכוונן אל מטרה מסוימת. כיוון שחמאס שולט ברצועת עזה, הוא נושא באחריות להפסקת ההתקפות חסרות ההבחנה אפילו כשהן מבוצעות על-ידי קבוצות אחרות.
ביום שישי אמר ראש ממשלת ישראל אהוד אולמרט כי ישראל תגיב בתקיפות על ההתקפות המתמשכות, מבלי לגרום למשבר הומאניטארי. אולם, סגן מזכ"ל האו"ם לעניינים הומניטאריים, ג'ון הולמס, הגורם הבכיר ביותר באו"ם בתחום זה, אמר כי הרצועה נתונה כבר ב"משבר הומניטארי חמור" וקרא לישראל להסיר את המצור אותו היא מהדקת יותר ויותר מאז השתלט החמאס בכוח על הרצועה בחודש יוני.
החלטתה של ישראל לקצץ באספקת החשמל והדלק היא אמצעי נוסף המכוון כביכול נגד חמאס אך ישפיע על כל האוכלוסייה האזרחית ברצועת עזה. בחודש ספטמבר הכריז הקבינט הישראלי על עזה כ"ישות עוינת" והחליט על הגבלת "העברת סחורות לרצועת עזה" ועל "צמצום אספקת החשמל והדלק" לרצועה. מאז, מגבילה ישראל יותר ויותר את האספקה לעזה, כשהיא מאפשרת רק הכנסה של כמויות מוגבלות של מצרכי מזון, תרופות וצרכים הומניטאריים אחרים. לדברי הולמס, מספר שיירות האספקה ההומניטארית שהורשו להיכנס לעזה ירד מ-3,000 בחודש יולי ל-1,500 בחודש ספטמבר.
"קיצוצים בחשמל ובדלק פוגעים בשירותים חיוניים", אמרה וויטסון. "חדרי ניתוח, משאבות ביוב ומשאבות של בארות מים זקוקים כולם לחשמל על-מנת לפעול".
ישראל מספקת לעזה כשישים אחוזים מצריכת החשמל של מיליון וחצי תושביה. בחודש יוני 2006, פגעו שישה טילים ישראליים בתחנת הכוח היחידה ברצועה. עבור רוב תושבי הרצועה, זמינה כיום אספקת החשמל רק למשך מספר מוגבל של שעות ביממה.
גורמים ישראליים רשמיים אמרו כי ינתקו את אספקת החשמל למשך 15 דקות לאחר כל התקפת רקטות וכי פרק הזמן של הניתוק ילך ויתארך אם יתמשכו ההתקפות. סגן שר הביטחון, מתן וילנאי, אמר כי ישראל "תצמצם דרמטית" את אספקת החשמל לעזה בתוך מספר שבועות.
קיצוץ החשמל והדלק לאוכלוסייה האזרחית מהווה הפרה של עקרונות בסיסיים של המשפט ההומניטארי הבינלאומי, או דיני המלחמה, האוסרים על ממשלה המחזיקה בשליטה אפקטיבית על שטח להתקיף מטרות החיוניות להישרדות האוכלוסייה האזרחית או למנוע מן האוכלוסייה את השימוש בהם. מעשה כזה יהווה גם הפרה של חובתה של ישראל ככוח כובש לדאוג לבריאותה ולרווחתה של האוכלוסייה הנתונה לכיבוש.
בשנת 2005 הסיגה ישראל את כוחותיה הצבאיים מן הרצועה ופינתה את ההתנחלויות שלה בשטח זה. עם זאת, ישראל ממשיכה לשאת באחריות להבטחת רווחתה של האוכלוסייה בעזה, כל עוד היא שומרת על השליטה האפקטיבית באזור ובהתאם למידת השליטה שלה. ישראל מוסיפה לשלוט במרחב האווירי והימי של רצועת עזה ובגבולות היבשה שלה, כמו גם ברשתות החשמל, המים, הביוב והתקשורת וכן במרשם האוכלוסין. כמו כן יש בכוחה של ישראל לשוב ולהיכנס לרצועה לצורך מבצעים צבאיים, והיא אף עשתה זאת.
גורמים ישראליים רשמיים מצהירים כי לאחר שהכריזה על הרצועה כ"ישות עוינת" אין ישראל מחויבת עוד על-פי המשפט הבינלאומי לספק שירותים לאוכלוסייה האזרחית, אולם זוהי הצגה מטעה של החוק.
לדברי וויטסון "הצהרה בלבד אין בה כדי לשנות את העובדות בשטח, ואלה מטילות על ישראל את המעמד ואת החובות של כוח כובש".
