(ושינגטון, 30 באפריל 2009) - ארגון Human Rights Watch אמר היום במכתב שנשלח למזכירת המדינה האמריקאית הילארי רודהם קלינטון כי עליה להתבטא בתקיפות נגד המצור הישראלי על רצועת עזה כענישה קולקטיבית המופעלת נגד אוכלוסייה אזרחית. לדברי ארגון Human Rights Watch, על ארה"ב, כתומכת העיקרית של ישראל מבחינה מדינית, צבאית ופיננסית ללחוץ על בעלת בריתה לציית למשפט הבינלאומי.
המכתב מבקר בחריפות את העדות שמסרה קלינטון בשבוע שעבר בקונגרס, וקובע כי היא המעיטה מאוד בהיקפה ובהשפעתה של סגירת הגבול. ב-22 באפריל 2009 אמרה קלינטון לוועדה לענייני חוץ של בית הנבחרים של ארה"ב כי "המעברים כבר אינם סגורים לגמרי [ו]פריטים רבים מועברים דרכם". כמו כן אמרה קלינטון כי ארה"ב האיצה "בממשלת ישראל לפתוח את המעברים עד כמה שניתן בהתחשב בצורכי הביטחון הלגיטימיים שלה" אך הוסיפה כי "הרבה ממה שנאמר שלא מרשים להעביר פשוט אינו מדויק".
לדברי שרה לאה וויטסון, מנהלת חטיבת המזרח התיכון וצפון אפריקה בארגון Human Rights Watch, "הערותיה של מזכירת המדינה קלינטון יוצרות את הרושם שהמצור הישראלי אינו גורם קשיים רבים לאזרחים בעזה. אבל החוקרים שלנו בשטח ראו כיצד ההגבלות על מזון, חומרי בניין, ואפילו בגדים לילדים משפיעות באופן נורא על אזרחים המנסים להשתקם ממלחמה הרסנית".
במכתב לקלינטון הכיר ארגון Human Rights Watch בזכותה של ישראל להגן על עצמה נגד התקפות רקטות חסרות הבחנה מצד ארגונים פלשתיניים חמושים, אך אמר כי ישראל אינה רשאית לפגוע באזרחים כדרך להפעיל לחץ על חמאס.
לדברי וויסטון, "האמצעים החוקיים להגנה עצמית אינם כוללים פגיעה באזרחים ברצועה".
ארגון Human Rights Watch אמר כי ההגבלות שמטילה ישראל על הגבול מונעות את שיקומם של בתי מגורים ובתי ספר שנהרסו או נפגעו קשות במהלך המבצע הצבאי האחרון של ישראל, שנמשך שלושה שבועות. צה"ל טרם ביצע את החלטת קבינט מה-22 במארס לאפשר יבוא בלתי-מוגבל של מזון לרצועה.
לדברי ארגון Human Rights Watch חלק מההגבלות הישראליות אף מסכנות אזרחים ישראלים. לדוגמא, צוותי האו"ם לפינוי תחמושת אינם יכולים עדיין להכניס לרצועה את חומרי הנפץ להם הם זקוקים על-מנת להשמיד נפלי תחמושת שנותרו מהלחימה שהסתיימה לאחרונה. כתוצאה מכך, ניכסו לעצמם גופים חמושים ברצועה, המשתייכים ככל הנראה לחמאס, כ-5,000 טונות של נשק שירה צה"ל לרצועה במהלך הלחימה ואשר לא התפוצץ, כולל חומר נפץ בעל נפיצות גבוהה. זאת בטרם עלה בידי הצוותים להשמידם.
לדברי ארגון Human Rights Watch הגבלות אחרות הן שרירותיות ולא ניתן להצדיקן כצרכים ביטחוניים לגיטימיים. ארגון יוניצ"ף (UNICEF, קרן האו"ם לילדים) למשל, ממתין בימים אלה לאישורה של ישראל לשמונה קטגוריות של פריטים חינוכיים הנדרשים ברצועת עזה, כולל כלי נגינה, ערכות מתמטיקה ובגדי ספורט.
חששות ביטחוניים אף אינם מסבירים את סירובה של ישראל לפתוח את המעברים קרני או סופה. פתיחה מלאה של מעבר קרני תאפשר העברה של משלוחי סיוע רבים יותר בכל יום בהשוואה לכל מעבר אחר, הודות לסורקים הביטחוניים שנתרמו על-ידי הסוכנות האמריקאית לפיתוח בינלאומי (USAID) ואשר מונחים כעת ללא שימוש.
בחודש מארס נכנסו לרצועה 132 משאיות עם סחורה בממוצע ליום. כרבע מהן הובילו מטען הומניטארי. נתון זה מהווה שיפור של 17 אחוזים לעומת חודש פברואר, אך עודנו נמוך בהרבה לעומת 475 המשאיות שנכנסו מדי יום לרצועה לפני השתלטות חמאס בחודש פברואר 2007, אז החמירה ישראל את ההגבלות שהיא מטילה על העברת מזון.
ארגון Human Rights Watch אף קרא לקלינטון ללחוץ על מצרים לפתוח את מעבר רפיח שבינה לבין הרצועה, על-מנת לאפשר הכנסה של אספקה הומניטארית דרכו. על-פי דיווחים שנמסרו לאחרונה בתקשורת, מאות מטעני משאיות של סיוע "נרקבים" בצדו המצרי של הגבול.
ישראל מוסיפה לשלוט באופן יעיל בגבולותיה של הרצועה ובמרחב האווירי שלה, למעט מעבר רפיח. ההגבלות הנרחבות של ישראל על הכנסת סחורות מפרות את חובותיה ככוח כובש להבטיח את בריאותה ואת רווחתה של האוכלוסייה הנתונה תחת כיבוש.
ישראל רשאית לבדוק סחורות הנכנסות לרצועה, אך ההגבלות חייבות להתבסס על נימוקים ביטחוניים ספציפיים ואין להשתמש בהן על-מנת למנוע הכנסה של סחורות יסוד ושל מוצרים החיוניים לאוכלוסייה. ישראל נמנעה בעקביות ממתן נימוקים ספציפיים לסירובה להתיר הכנסה של סחורות יסוד רבות לרצועת עזה.
לדברי וויסטון "על ארה"ב להתנער ממדיניות ישראלית בלתי-חוקית הפוגעת ישירות באזרחים. אם לא תעשה כן יהיה בכך משום רמז שארה"ב תומכת במדיניות המפרה את המשפט הבינלאומי".
ארגון Human Rights Watch גינה בעקביות את התקפות הרקטות הבלתי-חוקיות של חמאס וארגונים פלשתיניים חמושים אחרים נגד אזרחים ישראלים ורכוש ישראלי.
