הדו"ח, שאורכו 60 עמודים (באנגלית) וכותרתו "שוב ללא מדינה: שלילת אזרחותם של ירדנים ממוצא פלשתיני", מתאר בפרוטרוט את האורח השרירותי, ללא ביסוס ברור בחוק, שבו ירדן שוללת את אזרחותם של אנשים שמוצאם מהגדה המערבית, ובכך מונעת מהם הנאה מזכויות אזרח בסיסיות כגון גישה לחינוך ולשירותי בריאות.
לדברי שרה לאה ויטסון, מנהלת חטיבת המזרח התיכון בארגון Human Rights Watch, "ירדן משחקת משחקים פוליטיים בזכויות היסוד של אלפים מאזרחיה. גורמים רשמיים שוללים ממשפחות שלמות את האפשרות לחיות חיים נורמאליים וליהנות מתחושת הביטחון שבדרך כלל אזרחים של מדינות מקבלים כמובנת מאליה".
גורמים רשמיים בירדן הגנו על המדיניות וטענו כי מדובר באמצעי להתמודדות עם כל תכנית ישראלית עתידית להעביר לירדן את האוכלוסייה הפלשתינאית של הגדה המערבית הכבושה בידי ישראל.
ירדן השתלטה על הגדה המערבית בשנת 1949 במהלך המלחמה הראשונה בין מדינות ערב לבין ישראל. בשנת 1950 החילה ירדן את ריבונותה על האזור והעניקה אזרחות לכל תושביו. עם זאת, בשנת 1988 ניתק המלך חוסיין את הקשרים החוקיים והמנהליים של ממלכתו עם הגדה המערבית, ויתר על כל ענה לריבונות על השטח ושלל את אזרחותם של כל הפלשתינאים שגרו אותה שעה בגדה המערבית.
פלשתינאים אחרים בעלי אזרחות ירדנית, שמוצאם בגדה המערבית אך לא גרו אותה שעה בחבל ארץ זה, לא נפגעו ואזרחותם הירדנית נשמרה. עם זאת, במרוצת העשור החולף ואף לפני כן שללה ירדן באופן שרירותי את אזרחותם הירדנית של אלפי אזרחים שמוצאם בגדה המערבית. סיכון גבוה במיוחד לשלילת האזרחות נשקף לרבע מיליון הירדנים ממוצא פלשתיני שחזרו לירדן לאחר שגורשו בשנת 1991 מכווית.
גורמים רשמיים בירדן שוללים את אזרחותם של אנשים אלה כביכול משום שאין ברשותם אישור תושבות תקף לגדה המערבית המונפק על-ידי ישראל. אך בחוק הירדני אין כל בסיס ברור לתנאי זה לאזרחות. אישורים אלה שישראל מנפיקה נודעו לשמצה משום שקשה מאוד להשיגם, אם לא בלתי אפשרי. זאת, בשל המדיניות המגבילה של ישראל בכל הנוגע להענקת זכויות תושבות לפלשתינאים בגדה המערבית.
ירדנים שנפגעו ממדיניות זו לא קיבלו כל הודעה רשמית על שלילת אזרחותם, ולמדו על כך תוך כדי ביצוע הליכים שגרתיים כמו חידוש דרכון או רישיון נהיגה, או רישום נישואין או לידה במחלקת שרותים אזרחיים. נראה כי שלילת האזרחות היא אקראית בה במידה שהיא שרירותית. בארבעה מהמקרים שארגון Human Rights Watch בחן נשללה אזרחותו של אדם בעוד אזרחותו של אחיו או של אחותו שנסיבותיהם זהות לא נשללה.
ארגון Human Rights Watch מצא כי משרד הפנים לא סיפק כל אפיק ברור לערעור על החלטות אלה, וכי מרבית המרואיינים חששו כי פנייה לבתי המשפט עלולה דווקא להפוך את שלילת אזרחותם לסופית.
לדברי ויטסון, "גורמים רשמיים מיישמים את המדיניות ביד רמה ושוללים אזרחות באופן שרירותי לחלוטין. יום אחד אתה ירדני ולמחרת כבר לא כי שללו את הזכויות שלך כאזרח במדינה שלך".
