- ב-7 באוקטובר, במהלך המתקפה על דרום ישראל, ביצעו ארגונים חמושים, בהובלת חמאס, פשעי מלחמה רבים ופשעים נגד האנושות שכוונו נגד אזרחים.
- לוחמים פלסטינים הוציאו אנשים להורג, תפסו בני ערובה וביצעו פשעי מלחמה אחרים ופשעים נגד האנושות – רצח וכליאה שלא כדין.
- על ממשלות שיש להן השפעה על הארגונים הפלסטיניים החמושים לדחוק בהם לשחרר בדחיפות את כל האזרחים שהם מחזיקים כבני ערובה.
(ירושלים) – ארגון Human Rights Watch אמר בדו"ח שהוא מפרסם היום כי הזרוע הצבאית של חמאס – גדודי אל-קסאם – ולפחות ארבע ארגונים פלסטיניים חמושים נוספים, ביצעו פשעי מלחמה רבים ופשעים נגד האנושות שכוונו נגד אזרחים במהלך המתקפה על דרום ישראל ב-7 באוקטובר 2023. על ממשלות שיש להן השפעה על הארגונים החמושים לדחוק בהם לשחרר בדחיפות את האזרחים שהם מחזיקים כבני ערובה – החזקה שהיא בגדר פשע מלחמה מתמשך – ולמצות את הדין עם האחראים.
הדו"ח "'אני לא יכולה למחוק מהראש את כל הדם': המתקפה של ארגונים פלסטיניים חמושים על ישראל ב-7 באוקטובר", המונה 236 עמודים (באנגלית), מתעד כמה עשרות מקרים של הפרות חמורות של המשפט ההומניטרי הבינלאומי שבוצעו בידי ארגונים פלסטיניים חמושים כמעט בכל האתרים האזרחיים שהותקפו ב-7 באוקטובר. פשעים אלה כוללים פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות – רצח, תפיסת בני ערובה והפרות חמורות אחרות. ארגון Human Rights Watch גם בדק את התפקיד שמילאו ארגונים חמושים שונים ואת התיאום ביניהם לפני ההתקפות ובמהלכן. דיווחים קודמים של ארגון Human Rights Watch עסקו בהפרות חמורות רבות שביצעו כוחות ישראליים ברצועת עזה מאז 7 באוקטובר.
לדברי איידה סויר, מנהלת תחום משברים וסכסוכים בארגון Human Rights Watch, "מהמחקר של ארגון Human Rights Watch עולה שהמתקפה בהובלת חמאס ב-7 באוקטובר נועדה להרוג אזרחים ולתפוס אנשים רבים ככל האפשר כבני ערובה [...] מעשי הזוועה ב-7 באוקטובר צריכים לעורר קריאה עולמית לפעולה שמטרתה לשים קץ לכל ההפרות של המשפט הבינלאומי נגד אזרחים בישראל ובפלסטין".
בין אוקטובר 2023 ליוני 2024 ראיין ארגון Human Rights Watch מאה ארבעים וארבעה אנשים, לרבות 94 אזרחים ישראלים ואזרחי מדינות אחרות שהיו עדים למתקפה ב-7 באוקטובר, וכן בני משפחה של קורבנות, אנשי כוחות הצלה ומומחים רפואיים. החוקרים גם אימתו וניתחו למעלה מ-280 תמונות וסרטונים שצולמו במהלך המתקפה ופורסמו ברשתות חברתיות או שותפו ישירות עם ארגון Human Rights Watch.
For the past nine months, Human Rights Watch has continued to document ongoing atrocity crimes and human rights violations in Palestine and Israel. For this report, we analyzed over 280 videos and photographs that, combined with witness accounts, helped to identify exactly what happened on October 7, where and when and to whom, as well as who was responsible. The purpose of this research was to bring facts to light and support accountability efforts by documenting the abuses committed on October 7 and identifying those responsible.
בבוקר 7 באוקטובר ביצעו ארגונים פלסטיניים חמושים בהובלת חמאס התקפות רבות ומתואמות, לרבות על יישובים אזרחיים ואירועים חברתיים ועל בסיסי צבא ישראליים באזור בדרום ישראל הגובל ברצועת עזה. הארגונים החמושים תקפו לפחות 19 קיבוצים וחמישה מושבים, וכן את הערים שדרות ואופקים, שני פסטיבלי מוזיקה ומסיבת חוף. הלחימה נמשכה חלק ניכר מאותו יום, ובמקרים מסוימים גם מעבר לכך.
ברבים מהאתרים שהותקפו ירו לוחמים פלסטינים ישירות על אזרחים, לעיתים קרובות מטווח קצר, בעת שהם ניסו להימלט, ועל עוברי אורח שנסעו באזור. התוקפים גם השליכו רימוני יד לתוך מקלטים וירו רקטות ממטולי RPG על בתים. הם הציתו בתים, וכך שרפו וחנקו אנשים ואילצו אנשים אחרים לצאת מבתיהם, ואז ירו בהם או תפסו אותם. הם לקחו מאות אנשים כבני ערובה והוציאו אחרים להורג.
נירית הונוולד, אחות מקיבוץ בארי, שבו נהרגו 97 אזרחים, תיארה כיצד גררה חבר בכיתת הכוננות שנפגע מירי למרפאת השיניים של הקיבוץ כדי לטפל בפצעיו: "היה שביל של דם. אני לא יכולה למחוק את זה מהראש, את כל הדם".
סוכנות העיתונות הצרפתית (AFP) הצליבה מקורות מידע רבים וקבעה כי 815 מתוך 1,195 האנשים שנהרגו ב-7 באוקטובר היו אזרחים. הארגונים החמושים תפסו 251 אזרחים ואנשי כוחות הביטחון הישראליים כבני ערובה ולקחו אותם לרצועת עזה. נכון ל-1 ביולי נותרו ברצועת עזה 116 בני ערובה, ובכלל זה גופות של לפחות 42 הרוגים. גופות של 35 הרוגים נוספים הוחזרו לישראל, כך לפי הסוכנות.
את המתקפה הובילו גדודי עז א-דין אל-קסאם, הזרוע הצבאית של חמאס, התנועה הפלסטינית המושלת מאז שנת 2007 ברצועת עזה, הנתונה תחת כיבוש ישראלי. ארגון Human Rights Watch הצליח לוודא שארבעה ארגונים פלסטיניים חמושים נוספים השתתפו במתקפה, על פי סרטים שקשרו הלוחמים סביב ראשיהם כדי להצהיר על השתייכותם לארגון מסוים ועל פי פוסטים שפרסמו בערוצי הטלגרם שלהם ברשתות החברתיות ובהם הם נטלו אחריות.
הארגונים החמושים ביצעו הפרות רבות של דיני המלחמה, המגיעות לכדי פשעי מלחמה, לרבות התקפות מכוונות על אזרחים ועל אובייקטים אזרחיים; הרג מכוון של אנשים במשמורת; יחס אכזרי ובלתי אנושי אחר; פשעים הקשורים באלימות מינית ומגדרית; תפיסת בני ערובה; השחתה וביזוי של גופות; שימוש במגינים אנושיים; שוד וביזה.
המתקפה הנרחבת כוונה נגד אוכלוסייה אזרחית. הרג אזרחים ותפיסת בני ערובה היו מטרות מרכזיות של המתקפה המתוכננת ולא תוצאה של גחמה, או שיבוש בתכנית, או מעשים מבודדים. ארגון Human Rights Watch הגיע למסקנה כי הרצח המתוכנן של אזרחים ותפיסת בני הערובה הם פשעים נגד האנושות.
לדברי ארגון Human Rights Watch נדרשת חקירה נוספת בנוגע לאפשרות שבוצעו פשעים נוספים נגד האנושות, לרבות רדיפה של כל קבוצה הניתנת לזיהוי על בסיס של גזע, לאום, מוצא אתני או דת; אונס או כל צורה אחרת של אלימות מינית, שחומרתה דומה; והשמדה, אם בוצע הרג המוני שתוכנן מראש במטרה להביא לידי "חורבן" של חלק מהאוכלוסייה. אלה מגיעים לכדי פשעים נגד האנושות אם הפשעים בוצעו כחלק מהתקפה המכוונת נגד אוכלוסייה אזרחית, במסגרת מדיניות ארגונית לבצע מתקפה כזו.
רשויות חמאס הגיבו לשאלות של ארגון Human Rights Watch וטענו כי אנשי הארגון קיבלו הוראה לא לפגוע במכוון באזרחים ולציית למשפט זכויות האדם הבינלאומי ולמשפט ההומניטרי הבינלאומי. החקירות שערך ארגון Human Rights Watch העלו במקרים רבים ראיות המוכיחות את ההפך.
על פי דיווחים שמסרו ניצולים, ועל פי תצלומים וסרטונים מאומתים שבהם נראים לוחמים פלסטינים כשהם מחפשים אחר אזרחים והורגים אותם באתרי המתקפה השונים, החל מרגעיה הראשונים, אפשר ללמוד שההרג המכוון של האזרחים ותפיסת האזרחים כבני ערובה תוכננו מראש ותואמו היטב.
בתוך ימים אחדים לאחר המתקפה הרשויות הישראליות ניתקו את אספקת השירותים החיוניים לאוכלוסיית הרצועה ומנעו הכנסה של סחורות מכל סוג שהוא, פרט לזרזיף דק של דלק וסיוע הומניטרי – צעדים המגיעים לכדי ענישה קולקטיבית, שהיא פשע מלחמה – ובכך החריפו את פגיעתו של הסגר הבלתי חוקי שישראל מטילה על הרצועה כבר למעלה מ-17 שנה ואת פשעי האפרטהייד והרדיפה שלה נגד פלסטינים.
מיד לאחר ההתקפות בדרום ישראל פתחו כוחות ישראליים בהפצצה אווירית כבדה, ואחר כך גם בפלישה קרקעית, ואלה נמשכות עד היום. על פי משרד הבריאות של עזה, למעלה מ-37,900 פלסטינים, רובם אזרחים, נהרגו בין 7 באוקטובר 2023 ל-1 ביולי 2024. כוחות ישראליים הפכו חלקים נרחבים מרצועת עזה לעיי חורבות והותירו את רובה המכריע של אוכלוסיית הרצועה עקורה וחשופה לסכנה.
על כל הצדדים לעימות המזוין ברצועת עזה ובישראל לציית באופן מלא למשפט ההומניטרי הבינלאומי. על הארגונים הפלסטיניים החמושים ברצועת עזה לשחרר לאלתר וללא תנאים אזרחים המוחזקים כבני ערובה. עליהם לנקוט אמצעי ענישה הולמים נגד חברי ארגונים חמושים האחראים לפשעי מלחמה, ולהעביר כל אדם שבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) יוציא נגדו צו מעצר, לצורך העמדה לדין.
לדברי סויר, "זוועות אינן מצדיקות זוועות. כדי לעצור את מעגל ההפרות האינסופי בישראל ובפלסטין, חיוני לטפל בסיבות שביסודו ולמצות את הדין עם מבצעיהם של פשעים חמורים. הדבר ישרת הן את האינטרסים של הפלסטינים והן את אלה של הישראלים".
