(ירושלים) – ארגון Human Rights Watchאמר היום כי לאחר ביצוע עסקת חילופי האסירים שהוכרז עליה, על ישראל וחמאס לנקוט אמצעים לשיפור מצב זכויות האדם. ישראל צריכה להפסיק את הסגר העונשי שלה על עזה. לדברי מנהיגים ישראלים, הסגר נועד בחלקו כדי להפעיל על חמאס לחץ לשחרר את החייל הישראלי החטוף גלעד שליט, אך הסגר חורג בהרבה מחסימת משלוחים צבאיים לחמאס. על חמאס וישראל אף להבטיח כי כל אדם המוחזק במשמורתן יזכה ליחס אנושי.
לדברי ג'ו סטורק, סגן מנהלת חטיבת המזרח התיכון בארגון Human Rights Watch, "חילופי האסירים בין ישראל לבין חמאס צריכים לציין את תחילתו של עידן חדש שבו כל הצדדים מכבדים את זכויות היסוד. האזרחים בעזה לא צריכים לסבול עוד מהמצור העונשי שישראל מטילה, וחמאס צריך להפסיק את הפגיעה בזכויות עצירים, בין אם הם ישראלים ובין אם פלסטינים".
לדברי חמאס וגורמים ישראליים, מתנאי ההסכם עולה כי ישראל תשחרר היום 477 אסירים פלסטינים שנבחרו בידי חמאס ואילו יתר 550 האסירים ישוחררו בתוך חודשיים, לאחר שחרורו של רב סמל שליט. ב-12 באוקטובר אישרה ממשלת ישראל את תנאי העסקה.
ארגון Human Rights Watchיצא שוב ושוב בפומבי נגד החזקתו הממושכת של גלעד שליט בידי חמאס במעצר ללא קשר עם החוץ, המהווה יחס אכזרי ובלתי אנושי העלול לעלות לכדי עינויים.
מנהיגים פוליטיים בישראל קישרו שוב ושוב בין החזקתו של שליט בשבי לבין ההגבלות הנרחבות והממושכות על תנועת אנשים וסחורות לתוך רצועת עזה וממנה החוצה. אף שישראל פינתה את כוחותיה ואת ההתנחלויות שלה מרצועת עזה בשנת 2005, היא שולטת באורח מלא בגישה לעזה בדרך האוויר והים, ויחד עם מצרים, הנוטה לפעול בתיאום עם ישראל, גם בגישה הקרקעית לרצועה.
לאחר חטיפתו של שליט הידקה ישראל את ההגבלות שהיא מטילה על תנועת אנשים וסחורות לרצועה וממנה והגבירה את ההגבלות על יבוא. מגמה זו נמשכה עד לחודש יוני 2010, אז החלה ישראל ליישם הקלות במדיניות הסגר שלה בתגובה ללחץ בינלאומי. אולם, היקף יבוא הסחורה כיום, העומד על כאלף מטעני משאית בשבוע, עדיין נמוך בהרבה מהממוצע של 2,500 מטעני משאית בשבוע בשנת 2005, בטרם הוטל הסגר. האיסור על יבוא חומרי בניין נותר בעינו, זולת לצורך פרויקטים של סוכנויות בינלאומיות שאושרו על-ידי ישראל.
ישראל אף אוסרת כמעט לחלוטין על היצוא מרצועת עזה, ועניין זה מעכב משמעותית את התאוששותה הכלכלית. לפי נתוני ארגון זכויות האדם הישראלי "גישה", העוסק בעיקר ברצועת עזה, מאז ה-12 במאי לא יוצאו מעזה סחורות כלשהן דרך ישראל. קרן המטבע הבינלאומית דיווחה בחודש ספטמבר כי על-אף הצמיחה הכלכלית שנרשמה בעזה מאז שנת 2010, "רמת התוצר שלה נמוכה כיום משהייתה בשנת 2005", ו-28% מכוח העבודה אינו מועסק. על-פי נתוני סוכנויות הסיוע של האו"ם, ל-51% מתושבי הרצועה אין אפשרות לקנות די מזון בשל הכנסה נמוכה לנפש.
ישראל קישרה גם בין ההפצצה האווירית שלה על תחנת הכוח היחידה ברצועת עזה ב-28 ביוני 2006 לחטיפתו של שליט יומיים קודם לכן. לאחר ההפצצה מנעה ישראל את תיקונה המלא של התחנה, והגבילה את יכולת הייצור שלה ל-80 מגוואט במקום 140 מגוואט, כפי שתוכננה להפיק. בשל הסגר, תחנת הכוח תלויה במשלוחי דלק מישראל, ועבורם משלמת הרשות הפלסטינית באמצעות תמיכה כספית בינלאומית. אך ממשלת ישראל הגבילה את משלוחי הדלק באופן שאינו מאפשר לתחנה למצות גם את יכולת הייצור המצומצמת שלה. עקב כך, תושבי הרצועה סובלים מהפסקות חשמל של שמונה שעות בכל יום בממוצע.
שרותי בתי הסוהר הישראלי פרסם ב-16 באוקטובר את שמות 477 האסירים הפלסטינים הצפויים להשתחרר כדי לאפשר הערות והתנגדויות של הציבור 48 שעות לפני שחרורם. על פי שרות בתי הסוהר, 162 אסירים מהגדה המערבית יישלחו לרצועת עזה וארבעים יגורשו לחו"ל, וייאסר עליהם לשוב לבתיהם. סעיף 49 לאמנת ג'נבה הרביעית אוסר על העברה בכפייה או גירוש של יחידים או רבים משטח כבוש לכל מדינה אחרת, "יהיה המניע להם אשר יהיה".
התקשורת הישראלית דיווחה כי רבים מבין המשוחררים הורשעו בתקיפת אזרחים ישראלים וריצו רק חלק קטן מעונשם. כ-280 מהאסירים העתידים להשתחרר מרצים עונשי מאסר עולם. אסירים הישוחררו בטרם ריצו תקופת מאסר ההולמת את חומרת הפשע אותו ביצעו יכולים להחשב כמי שקיבלו פטור-מעונש עבור הפרות חמורות של חוק זכויות האדם וחוקי המלחמה, דבר המפר את החובה לדין וחשבון על הפרות חמורות של פשעים בינלאומיים.
ארגון Human Rights Watchאמר כי על חמאס להפסיק לחסום את גישתה של הנציבות העצמאית לזכויות האדם לעצירים הפלסטינים. הנציבות היא הגוף הפלסטיני הרשמי המופקד על הטיפול בתלונות על הפרת זכויות האדם. חמאס מונע מהנציבות את הגישה למרכזי מעצר המנוהלים בידי שירות ביטחון הפנים כבר שלוש שנים, ואת הגישה לכלא המרכזי של עזה מאז חודש דצמבר 2010. בחודש ספטמבר 2011 תיעדה הנציבות שש טענות בדבר עינויים במשמורת חמאס. ארגון Human Rights Watchתיעד מעשי עינויים בידי אנשי שירות ביטחון הפנים של חמאס, כמו-גם בידי בלשי המשטרה וסוכנויות המלחמה בסמים של חמאס.
מאז חודש יוני 2007, אז השתלט חמאס על רצועת עזה, סירבה ישראל לאפשר לתושבי הרצועה לבקר אצל קרובי משפחה בבתי כלא בתוך ישראל. על-פי הוועד הבינלאומי של הצלב האדום, שהפעיל הסעות לשם ביקורי משפחות אצל בני משפחה כלואים, "נמנע מיותר מ-700 משפחות מרצועת עזה לראות את בני משפחתם הכלואים". להוציא כמה אנשי עסקים וחולים, ישראל מונעת מכל תושבי עזה כמעט להיכנס לשטחה או להגיע לגדה המערבית. ישראל מפרה בכך את חובותיה על-פי המשפט הבינלאומי להתיר ביקורי משפחות אצל אסירים.
על-פי נתוני שירות בתי הסוהר הישראלי, נכון ל-31 באוגוסט הוחזקו בבתי כלא ישראליים 5,204 פלסטינים. 272 מהם מוחזקים במעצר מנהלי, כלומר ללא הליכים משפטיים. מאות אסירים פלסטינים שובתים כעת רעב כדי למחות על החזקתם של חלק מהאסירים בבידוד מתמשך, על כבילה במהלך ביקורי משפחות ועל אמצעים אחרים המופעלים כלפיהם.
