(ירושלים) – ארגון Human Rights Watchאמר היום כי על ישראל להעמיד לדין לאלתר פלסטינים העצורים למשך תקופות ממושכות ללא כתב אישום או משפט או לשחררם וכן להפסיק למנוע מהם ומעורכי דינם גישה לראיות בנוגע לפשעים שביצעו כביכול.
ב-22 בפברואר 2013 האריך בית משפט צבאי ישראלי את מעצרם ללא משפט של ג'עפר עז א-דין וטארק קעדאן, המוחזקים שניהם מאז שכוח צבאי עצר אותם בגדה המערבית בחודש נובמבר 2012. בתי המשפט הצבאיים סירבו לאפשר לשניים או לעורכי דינם לראות את הראיות המשמשות להצדקת המשך מעצרם. עצירים אחרים, לרבות סאמר עיסאווי ואיימן שראוונה, צפויים לעמוד בפני ועדה צבאית היכולה להורות על כליאתם מחדש על סמך ראיות חסויות.
עצירים פלסטינים אלה מוחים זה חודשים על הפרות מהותיות של ההליך ההוגן באמצעות סירוב לקבל מזון. עורכי דין שביקרו אצלם במקום מעצרם אומרים כי הם סובלים מבעיות בריאות קשות הנובעות משביתת הרעב הממושכת שלהם. משפחותיהם של כמה משובתי הרעב אמרו לארגון Human Rights Watchכי הרשויות הישראליות סירבו לאפשר להן לבקר אצלם.
לדברי שרה לאה ויטסון, מנהלת חטיבת המזרח התיכון בארגון Human Rights Watch, "מקומם שישראל כולאת את האנשים האלה במשך חודשים בלי להעמיד אותם לדין על עברות ובלי לאפשר להם להיחשף לראיות שלטענתה עומדות נגדם. כפי הנראה, העצירים מרגישים שהם צריכים לסכן את חייהם בשביתת רעב כדי שישראל תפסיק את דפוסי הפעולה הלא חוקיים האלה".
על-פי הודעה שפרסמה עמותת רופאים לזכויות אדם–ישראל, ב-10 בפברואר העבירו הסוהרים את עז א-דין ואת קעדאן למרות התנגדותם ממתקן כליאה ברמלה, שבתוך שטח ישראל, לבית החולים אסף הרופא לצורך קבלת טיפול רפואי. העמותה אמרה שהרשויות סירבו לבקשותיהם להיבדק על-ידי רופא עצמאי מטעמה וכבלו אותם למיטותיהם בבית החולים בידיהם וברגליהם.
ב-22 בנובמבר עצרו כוחות ישראליים את השניים בנפרד בעיירה עראבה, הסמוכה לג'נין, שבצפון הגדה המערבית. קעדאן ועז א-דין שובתים רעב מאז 28 בנובמבר במחאה על מעצרם המנהלי, כך לפי הארגון הפלסטיני א-דמיר, הפועל למען זכויות האסירים והעצירים. מפעם לפעם הוזרק לשניים בהסכמתם חומר מזין כדי למנוע את מותם.
מועאוויה, אחיו של קעדאן, ומוחמד, אחיו של עז א-דין, סיפרו כל אחד מהם בנפרד לארגון Human Rights Watchשמאז מעצר השניים סירבו הרשויות הישראליות לבקשות בני המשפחות להתיר להם להיכנס לשטח ישראל ולבקר אצל קרוביהם העצורים.
נוהגה של ישראל לכלוא פלסטינים מהגדה המערבית בתוך שטח ישראל מפר את אמנות ג'נבה, האוסרות על הכוח הכובש לכלוא אנשים מקרב האוכלוסייה הנכבשת מחוץ לשטח הכבוש.
הצבא הישראלי עצר את השניים מכוח חוק צבאי המאפשר לבצע "מעצר מנהלי", שפירושו מעצר ללא כתב אישום או משפט על סמך ראיות שאינן נחשפות לעצירים ואף לא לעורכי דינם. צווי המעצר המנהלי של הצבא הישראלי תקפים לפרקי זמן של בין חודש לשישה חודשים, וניתן לחדשם ללא גבול.
עו"ד ג'וואד בולוס, המייצג את עז א-דין ואת קעדאן, סיפר לארגון Human Rights Watchשב-22 בפברואר הצבא הישראלי חידש את מעצר השניים למשך שלושה חודשים נוספים.
חובותיה המשפטיות הבינלאומיות של ישראל מטילות עליה ליידע אנשים שנעצרו מיד עם מעצרם על טעמי המעצר, למסור להם ללא דיחוי מידע על כל אישום העומד נגדם ולהביאם בפני שופט. במקרים פליליים, ישראל מחויבת לאפשר משפט הוגן ופומבי שבו הנאשם יכול לערער על תקפות דבריהם של עדי התביעה. ועדת זכויות האדם של האו"ם, המפקחת על ציותן של מדינות להוראות האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות, מתחה בשנת 2010 ביקורת על "השימוש התדיר והנרחב במעצר מנהלי" על-ידי ישראל בהערות המסכמות שלה על מדינה זו, וקראה לישראל "להימנע משימוש" באמצעי זה וכן "להשלים מוקדם ככל שניתן" בחינה מחדש של החקיקה הנוגעת לעניין.
דיני הכיבוש, שישראל ככוח הכובש בגדה המערבית מחויבת לכבד, מתירים להשתמש במעצר מנהלי רק בנסיבות חריגות. סעיף 78 לאמנת ג'נבה הרביעית קובע כי כוח כובש רשאי להורות, באופן חוקי, על מעצרו של אדם רק "מטעמי הכרח של ביטחון". בפרשנות הצלב האדום הבינלאומי לסעיף 78 הודגש כי "הטבע החריג" של אמצעים כאלה "חייב להישמר". נכון להיום, ישראל מחזיקה כ-178 "עצירים מנהליים" פלסטינים, והיא משתמשת באמצעי זה כבר זמן רב כדי לכלוא ללא משפט פלסטינים שעל-פי חשדה ביצעו עברות ביטחון.
לדברי ויטסון, "השימוש השגרתי של ישראל במעצר מנהלי לכל הפחות הופך על פיו את המשפט הבינלאומי כך שהחריג בו נהייה לנורמה, והמחיר הוא פגיעה בזכות היסוד להליך הוגן".
עיסאווי, בן 33 תושב מזרח ירושלים, מוחזק במקביל גם במסגרת הליך פלילי נפרד, אך לדברי ארגון Human Rights Watch, הדבר אינו משנה את טבעו הפוגעני של מעצרו המנהלי.
על-פי הצהרות של גורמים ישראלים, עיסאווי הורשע בשנת 2002 בבית משפט ישראלי בניסיון לרצח, בהחזקת נשק ובאימונים צבאיים שלא כדין וכן בהקמת התאגדות אסורה ונידון לעשרים ושש שנות מאסר. ישראל שיחררה את עיסאווי ביחד עם מאות אסירים פלסטינים נוספים בחודש אוקטובר 2011 בתמורה לשחרורו של החייל הישראלי גלעד שליט, שכליאתו הממושכת בידי חמאס ללא קשר עם החוץ ברצועת עזה מאז שנת 2006 עלתה לכדי יחס אכזרי ובלתי אנושי. שחרורו של עיסאווי הותנה בכך שלא ייסע ממזרח ירושלים לאזורים אחרים בגדה המערבית.
ב-7 ביולי עצרו כוחות ישראליים את עיסאווי במחסום דרכים בשעה שהיה בדרכו לביתו שבמזרח ירושלים מביתוניא שבגדה המערבית. ב-21 בפברואר קבע בית משפט השלום בירושלים כי עיסאווי הפר את הצו הצבאי שאסר עליו לנסוע לגדה המערבית וביצע עברה של הדחת עד בכך שהפציר בגבר שנסע אתו לטעון שלא עשה זאת. לדברי עורך דינו, עיסאווי הודה במיוחס לו ונגזרו עליו שמונה חודשי מאסר, בניכוי תקופת המעצר.
אולם, עיסאווי כלוא במקביל גם מכוח צו מעצר צבאי. ב-21 במארס צפוי להתקיים דיון בעניינו בפני ועדה צבאית ישראלית, והיא תחליט אם להחיל עליו מחדש את העונש של עשרים ושש שנות מאסר בגין הפרת תנאי השחרור. בנוסף לכל תנאי שחרור ספציפי שנקבע על-ידי המפקד הצבאי, הוועדה מחשיבה להפרה של תנאי השחרור כל עברה שעציר ביצע ושניתן להשית בגינה עונש של שלושה חודשי מאסר ומעלה. לפי ההליכים הנהוגים בוועדה, כפי שנקבע בצו צבאי ישראל מס' 1651, היא רשאית לבסס את החלטתה על ראיות חסויות לביצוע עברות בלי שיותר לנאשם או לעורך דינו להיחשף לראיות אלה.
שירין, אחותו של עיסאווי, סיפרה לארגון Human Rights Watchשמאז מעצרו בחודש יולי עלה בידי משפחתה לפגוש בו רק במהלך דיון שהתקיים בבית המשפט בירושלים ב-18 בדצמבר, וכי במהלך הדיון הוא ישב בכיסא גלגלים בשל חולשתו, שנבעה משביתת הרעב שפתח בה בחודש אוגוסט. אמו של עיסאווי טענה שהייתה עדה לתקיפתו של בנה בידי מאבטחי בית המשפט כאשר ניסה לברך לשלום את קרוביו.
הרשויות בישראל עצרו מחדש 13 גברים נוספים ששוחררו במסגרת עסקת שליט. על-פי דיווח של עיתון "הארץ", אנשים אלה נעצרו בגין הפרה לכאורה של תנאי מעצרם. על אחד מהם, יוּסף אישתווי, הוועדה הצבאית של ישראל החילה ב-6 בפברואר מחדש את חמש שנות המאסר שנותרו לו מעונשו המקורי. לדברי בא כוחו, עו"ד בולוס, "הם אמרו שהוא הפר את תנאי השחרור שלו, אבל הוא היה אשם באנחנו-לא-יודעים-מה בדיוק, כך שלא ניתן היה להעמיד לו הגנה".
איימן שראוונה, ששוחרר גם הוא במסגרת העסקה, הספיק לרצות קודם לכן עשר שנות מאסר מתוך עונש של 38 שנה. בחודש ינואר 2012 הוא נעצר מחדש, ומאז 1 באוגוסט הוא שובת רעב לסירוגין, כך לפי ארגון א-דמיר. עמותת רופאים לזכויות אדם–ישראל ציינה כי לפני יותר משנה ערערו עורכי דינו של שראוונה על ההחלטה לכלוא אותו מחדש וכי למרות זאת לא נקבע כל מועד לשימוע.
