(ג'נבה) – ארגון Human Rights Watch אמר היום כי כל קורבנות ההפרות החמורות של זכויות האדם בפלסטין ובישראל זכאים לסעד. ב-26 ביוני הגיש ארגון Human Rights Watch המלצות לדווחת האו"ם המיוחדת למצב זכויות האדם בשטחים הפלסטיניים הכבושים מאז 1967. הדווחת, פרנצ'סקה אלבנזה, ביקשה מידע כדי להעשיר את הדו"ח שהיא צפויה להגיש בחודש אוקטובר 2024 לעצרת הכללית של האו"ם בנוגע למעשי האיבה המתמשכים.
בהתאם למשפט הבינלאומי, על ממשלות האחראיות להפרות של זכויות האדם, לספק סעדים אפקטיביים בגין הפרתן, לרבות באמצעות דיווח אמת, עשיית צדק, מתן פיצויים, תיעוד הולם וערובות לאי-הישנותן של ההפרות. ארגונים חמושים שאינם מדינתיים מחויביים גם הם במתן סעדים. על הליכי הפיצוי להתמקד בזכויות הקורבנות ולצאת אל הפועל לאחר שנועצו בהם מהותית ואפקטיבית. על מדינות אחרות, שהן או עסקים הרשומים בתחומן תמכו באחד הצדדים, לתרום לקופת הפיצויים ועל כל המדינות האחרות לדחוק בצדדים לסכסוך להתחייב לשלם פיצויים.
לדברי קלייב בולדווין, יועץ משפטי בכיר בארגון Human Rights Watch, "על הצדדים לסכסוך לפצות על הנזק שהסבו לקורבנות במעשי האיבה המתמשכים [...], על ממשלות התומכות בישראל ובארגונים פלסטיניים חמושים להשתמש בהשפעתן לא רק כדי למנוע הפרות נוספות, אלא גם כדי להבטיח שהקורבנות והשורדים יזכו לפיצוי הולם".
אלבנזה ביקשה מידע מארגוני חברה אזרחית, אקדמאים, ממשלות וגורמים אחרים עבור הדו"ח שהיא מכינה ואשר יבחן "כיצד המדיניות והפרקטיקות של ישראל לאחר 7 באוקטובר השפיעו על זכויות העם הפלסטיני בגדה המערבית, לרבות במזרח ירושלים (מאז 7 באוקטובר 2023), וברצועת עזה (מאז 1 במארס 2024, מועד השלמת הדיווח הקודם)".
כוחות ישראליים תקפו באורח בלתי-חוקי בנייני מגורים, מתקנים רפואיים ועובדי סיוע והשתמשו בהרעבה כשיטת לחימה ברצועת עזה, שתושביה שילמו מחיר כבד בנפש – 37,600 הרוגים. ישראל הגבילה את הכנסת הסיוע לרצועה עזה וכן את הפינוי רפואי משטחה ובכך חסמה קבלת טיפול רפואי או טיפול הולם מפצועים, מנשים ונערות הכורעות ללדת, מאנשים עם מוגבלויות ומחלות כרוניות ומאחרים – הגבלות שהובילו להשלכות הרסניות. הרשויות הישראליות עצרו אלפי פלסטינים והתעללו בהם, וישנם דיווחים חוזרים ונשנים על עינויים.
ברצועת עזה, כוחות ישראליים עקרו את רוב האוכלוסייה ממקום מושבה, לרבות באמצעות צווי פינוי בלתי- חוקיים והחריבו את רוב הבתים, בתי הספר, בתי החולים, הקרקעות החקלאיות ותשתיות אזרחיות אחרות ובכך כפו על רבים לחיות בתנאים לא בטוחים ולא תברואתיים. בגדה המערבית, ששם הרגו כוחות ישראליים יותר מ-500 פלסטינים, הרשויות הישראליות עקרו בכפייה קהילות פלסטיניות שלמות. הפרות אלה בוצעו על רקע האצת קצב ההרחבה של ההתנחלויות הבלתי-חוקיות, כפייה של תנאים הולכים ומידרדרים על אסירים פלסטינים וביצוע פשעים מתמשכים נגד האנושות של אפרטהייד ורדיפה נגד פלסטינים, לרבות ילדים.
ארגונים פלסטיניים חמושים הרגו ב-7 באוקטובר למעלה מ-800 אזרחים בדרום ישראל, התעללו וביצעו מעשי אלימות מינית ומגדרית במי שלכדו, תפסו 251 בני ערובה, הרסו בתים והמשיכו לשגר רקטות באופן חסר הבחנה אל מרכזי אוכלוסייה.
לדברי ארגון Human Rights Watch, על הרשויות הישראליות ועל הארגונים הפלסטיניים החמושים להפסיק את כל ההפרות ולוודא כי הן לא תישנינה וכי הם נוקטים אמצעים לתיקון הנזק שהסבו.
על הרשויות הישראליות לדאוג בפרט להסדרת יציאתם של פצועים פלסטינים הזקוקים לטיפול רפואי ולשיקום מרצועת עזה ולהבטחת זכותם לשוב לרצועה.
על ישראל להבטיח גם תמיכה ושיתוף פעולה כספיים ואחרים לשיקום הרצועה ולתמוך בחזרתם של פלסטינים לבתים שנעקרו מהם בגדה המערבית. לדברי ארגון Human Rights Watch, על ישראל לדאוג להשבת המצב לקדמותו באמצעות הסרת האיסור על חזרתם של פלסטינים למגורי קבע ביישוביהם בשטח שהוא כיום ישראל. עליה להעניק לכל הפלסטינים פיצוי כספי על הנזק שנגרם להם עקב הפשעים שבוצעו נגדם, לרבות פגיעה גופנית, פסיכולוגית וכלכלית.
על ישראל לאפשר לשורדים גישה לחקר האמת באמצעות התרת ביקורים של חוקרי זכויות אדם עצמאיים, ציות לצו בית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ) שהורה לאפשר לגופים העוסקים בבדיקת העובדות גישה חופשית לרצועת עזה והפסקת הפעולות שהיא נוקטת, לפי דיווחים, לפגיעה בחקירה של בית הדין הפלילי הבינלאומי.
ארגון Human Rights Watch אמר עוד כי על הארגונים הפלסטיניים החמושים וחמאס לשחרר לאלתר אזרחים המוחזקים כבני ערובה, להבטיח מתן דין וחשבון ולשלם פיצויים למשפחות הקורבנות ולניצולים של התקפות בלתי-חוקיות ושל הפרות חמורות אחרות של זכויות האדם בישראל.
על כל הצדדים להתאים את החקיקה והצווים הצבאיים לדרישות המשפט הבינלאומי. על ישראל למשל, לאשר את תחולת המשפט הבינלאומי על השטח הפלסטיני הכבוש ולפרק את כל הצורות של דיכוי ואפליה שיטתיים, לרבות חוקים ומדיניות המפירים את האיסורים על אפרטהייד ורדיפה.
על מדינות שלישיות שסיפקו נשק פוגעני לצדדים לסכסוך על אף מודעותן להפרות גסות של זכויות אדם – לרבות איטליה, איראן, בריטניה, גרמניה וארה"ב כספקית הנשק הגדולה ביותר – לתרום לקופת הפיצויים. גם על מדינות שעסקים הרשומים בשטחן תרמו למערכה הצבאית של ישראל ברצועת עזה או הפיקו ממנה תועלת, להבטיח פיצויים בגין התרומה של העסקים להפרות אלה. על ממשלות להתחייב לתמוך בחזרתם של פלסטינים ליישוביהם ברצועת עזה, בגדה המערבית ובישראל ולסייע בכך, ועל מדינות שלישיות ואחרות לתמוך במתן פיצויים במידת הצורך.
הסעד עשוי לכלול גם התנצלות מלאה מצד ישראל, ארה"ב, חמאס והג'יהאד האיסלאמי, כמו גם חקירות של פשעי זוועה בפלסטין ובישראל ומיצוי הדין עם האחראים להם.
לדברי בולדווין, "חיוני להבטיח שכל דיון בסעדים עתידיים יכלול היוועצות מהותית ואפקטיבית בקורבנות פלסטיניים וישראליים, שכן על הסעד להתמקד בזכויותיהם".
