משרד החוץ הפדרלי של שוויץ החליט להשעות את המימון ל-11 ארגוני זכויות אדם בעלי שם בישראל ובפלסטין, צעד המקפיא תמיכה חיונית במגיני זכויות אדם, לרבות אלה הפועלים להגנה על זכויות האדם של נשים.
לדברי ממשלת שוויץ, בכוונתה "לבחון מחדש ובאופן מעמיק את המימון בכללותו" ולהעריך את "הרלוונטיות וההיתכנות של התוכניות". מוקדם יותר החודש, הקפיאו ממשלות אירופה מימון לפיתוח בהיקף של למעלה מ-150 מיליון דולר, ממש בעת שישראל ניתקה את אספקת המזון, המים, החשמל, הדלק והתרופות ללמעלה מ-2.2 מיליון תושבי הרצועה. זהו צעד זה של ענישה קולקטיבית – פשע מלחמה לפי המשפט ההומניטרי הבינלאומי.
הארגונים הנפגעים הם: עדאלה, א-שבאכה, גישה, 7amleh, המוקד להגנת הפרט, המרכז הירושלמי לסיוע משפטי וזכויות אדם (JLAC), מיפתאח – היוזמה הפלסטינית לקידום דיאלוג עולמי ודמוקרטיה, המרכז הפלסטיני לזכויות אדם, רשת הארגונים הלא ממשלתיים הפלסטיניים (PNGO), רופאים לזכויות אדם ישראל ומרכז הנשים לסיוע וייעוץ משפטי (WCLAC).
בעקבות המתקפה בראשות חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר, שנהרגו בה כ-1,400 בני אדם ו-230 נתפסו כבני ערובה לפי נתוני הרשויות הישראליות, הצבא הישראלי תקף אווירית אלפי פעמים ובתקיפות הוחרבו או ניזוקו כמעט מחצית מיחידות הדיור ברצועה. לפי הרשויות בעזה, מאז 7 באוקטובר נהרגו ברצועה למעלה מ-8,500 פלסטינים, ובהם למעלה מ-3,500 ילדים. בגדה המערבית, מקום מושבם של כמה מהארגונים שמימונם הושעה, זינק מספר ההרוגים הפלסטינים והעצירים המנהליים שנכלאו ללא כתב אישום או משפט.
תמיכה בינלאומית במגיני זכויות אדם מקומיים היא דרך מובהקת לתמיכה בהגנה על זכויות, בתיעוד זוועות ובעשיית צדק.
שוויץ התחייבה חד-משמעית לעמוד לצד מגיני זכויות אדם במסגרת ההנחיות השוויצריות להגנה על מגיני זכויות אדם (2014, תוקנו ב-2019), הנחיות האיחוד האירופי בנושא מגיני זכויות אדם (2008) ובהנחיות הארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה (OSCE) בנושא ההגנה על מגיני זכויות אדם (2014). החלטתה של שוויץ אינה מתיישבת עם התחייבויות אלו.
ההנחיות השוויצריות מורות לנציגים לתמוך בביטחונם של מגיני זכויות אדם באמצעות עבודה תקשורתית, תוכניות הגנה לשעת חירום ופעולה למען חקירתן של התקפות. הנחיות האיחוד האירופי קובעות כי "מטרת האיחוד האירופי היא להשפיע על מדינות שלישיות למלא את חובותיהן לכיבוד זכויותיהם של מגיני זכויות אדם ולהגנה עליהם מפני התקפות ואיומים".
עבודתם של מגיני זכויות אדם ישראלים ופלסטינים חיונית כיום יותר מתמיד. במקום להשאיר את הארגונים באי-וודאות, על ממשלת שוויץ להמשיך לממן מגיני זכויות אדם בעת במהלך הבחינה מחדש של המימון ושל התוכניות.
