(האג) – ארגון Human Rights Watch הודיע היום כי בית הדין הבינלאומי לצדק עומד לפרסם חוות דעת מייעצת ב-19 ביולי 2024 ושיהיו לה השלכות מהותיות על ההגנה על זכויות האדם בפלסטין תחת הכיבוש הישראלי בן 57 השנים. חוות הדעת המייעצת הצפויה נובעת מהבקשה של העצרת הכללית של האו"ם בחודש דצמבר 2022 לבדוק את ההשלכות המשפטיות של המדיניות ושל הפרקטיקות של ישראל בשטחים הפלסטיניים הכבושים.
במשך שישה ימים בחודש פברואר, דן בית הדין הבינלאומי לצדק בכיבוש הישראלי. 50 מדינות ושלושה ארגונים בינלאומיים השתתפו בדיונים. על סמך הניתוח של ארגון Human Rights Watch, זהו המספר הגבוה ביותר של משתתפים מאז שהחל בית המשפט הגבוה ביותר בעולם לפעול בשנת 1946.
"חוות הדעת של בית הדין הבינלאומי תהיה ההערכה המקיפה הראשונה של ההשלכות המשפטיות של המדיניות והפרקטיקות של הכיבוש הישראלי על פלסטינים", אמר קלייב בולדווין, יועץ משפטי בכיר בארגון Human Rights Watch. "המלצות בית הדין עשויות לשפוך אור על גורמי העומק של מעשי האיבה האיומים שמתרחשים כיום ולסלול את הדרך לתיקון הנזק הנורא של הרשויות הישראליות ללא חשש מעונש בששת העשורים האחרונים".
בקשת העצרת הכללית של האו"ם העניקה לבית הדין סמכות רחבה להחליט מה לכלול בחוות דעתו, החל מהפרקטיקות והמדיניות של ישראל שמפירות את האיסורים במשפט הבינלאומי על אפליה גזעית, לרבות הפשע נגד האנושות של אפרטהייד, וכלה בהחלת המשפט ההומניטרי הבינלאומי ומשפט זכויות האדם על השטחים הכבושים.
בית הדין אף עשוי להעריך את שיעור החובות המשפטיות של מדינות אחרות ושל האו"ם לטפל בהפרות המשפט הבינלאומי עקב הכיבוש הישראלי. לדברי ארגון Human Rights Watch, מן הדין שמדינות יאמצו את המלצות בית הדין הבינלאומי לצדק כדי להנחות את מאמציהן לשים קץ להפרות של המשפט ההומניטרי הבינלאומי ושל משפט זכויות האדם נגד הפלסטינים.
ישראל, אשר אינה מחילה את דיני הכיבוש על פלסטין, התכוונה בשנת 1967 לספח שלא כדין את ירושלים המזרחית הכבושה ובשנת 2023 העבירה מרכיבים מרכזיים של שליטה על הגדה המערבית מרשויות צבאיות לאזרחיות. היא מסרבת גם להכיר באחריותה כלפי אזרחים פלסטינים ככוח הכובש ברצועת עזה. אולם משפטית, היא ממשיכה להיות הכוח הכובש ברצועת עזה ובגדה המערבית, כולל ירושלים המזרחית, ונושאת בחובות משפטיות כלפי האוכלוסייה האזרחית בכל השטח הפלסטיני הכבוש.
בית הדין הבינלאומי לצדק החל לבדוק את ההשלכות המשפטיות של המדיניות והפרקטיקות של הכיבוש הישראלי בחודש דצמבר 2022, לפני ההסלמה במעשי האיבה בין ישראל לארגונים פלסטיניים חמושים בחודש אוקטובר 2023. ב-7 באוקטובר 2023 תקפו ארגונים פלסטיניים חמושים בהנהגת חמאס את דרום ישראל ותפסו 251 אנשים כבני ערובה, אגב ביצוע של פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות, וממשיכים לירות טילים ללא הבחנה על מרכזי אוכלוסייה. כוחות ישראליים תקפו באופן לא חוקי בנייני מגורים, מתקנים רפואיים ועובדי סיוע, הגבילו פינוי רפואי, חסמו סיוע הומניטרי והשתמשו בהרעבה כשיטת לחימה ברצועת עזה, שסובלת ממניין קורבנות מזעזע של 38,600 הרוגים, על פי משרד הבריאות של רצועת עזה. רשויות ישראליות מחזיקות באלפי פלסטינים במעצר ללא קשר עם החוץ ומתעללות בהם, ולפי דיווחים חוזרים ונשנים גם מענה אותם.
בגדה המערבית, ששם הרגו כוחות ישראליים למעלה מ-530 פלסטינים מאז 7 באוקטובר, עקרו מתנחלים וחיילים קהילות פלסטיניות שלמות והרסו כל בית, ובגיבוי לכאורה של רשויות ישראליות, החרימו למעשה את אדמותיהם.
חוות הדעת המייעצת של בית הדין הבינלאומי צפויה להתמקד בהשלכות המשפטיות של הכיבוש ולא בהערכה נקודתית של התנהגות כוחותיה של ישראל ושל הארגונים הפלסטיניים החמושים במהלך מעשי האיבה האחרונים. אבל הפרות ועוולות של כל הצדדים מאז חודש אוקטובר מתבצעות על רקע הכיבוש וההאצה של הרחבת התנחלויות לא חוקיות על ידי רשויות ישראליות והביצוע המתמשך של הפשעים נגד האנושות של אפרטהייד ורדיפה נגד פלסטינים. בהצהרות שהגישו לבית הדין, ציינו 25 מדינות את הפשעים נגד האנושות של אפרטהייד ורדיפה שביצעה ישראל נגד פלסטינים, כאחת ההשלכות המרכזיות של הכיבוש.
בית הדין הבינלאומי דן במחלוקות בין מדינות ומספק חוות דעת מייעצות על הדין הבינלאומי. אין לבית הדין סמכות שיפוטית על ההתנהלות של קבוצות חמושות לא מדינתיות כמו חמאס. הגם שחוות הדעת המייעצות של בית הדין הבינלאומי לצדק אינן מחייבות, עשויה להיות להן סמכות מוסרית ומשפטית ניכרת, והן עשויות להפוך בסופו של דבר לחלק מהמשפט הבינלאומי המנהגי המחייב מדינות משפטית. חוות הדעת המייעצת האחרונה, שפרסם בית הדין הבינלאומי לצדק בשנת 2019, דנה בגירוש תושבי ארכיפלג צ'אגוס על ידי בריטניה והדקולוניזציה של מאוריציוס.
בסמכותה של העצרת הכללית של האו"ם לכנס דיון על חוות הדעת. בשנת 2004 החליטה המועצה ברוב מוחץ כי יש לחייב את ישראל לכבד את חוות הדעת המייעצת של בית הדין מחודש יולי של אותה שנה בדבר תוואי מכשול ההפרדה של ישראל המפר את הדין הבינלאומי ולכן חובה לפרקו.
בד בבד, ב-26 בינואר הוציא בית הדין הבינלאומי לצדק צווים זמניים כחלק מהליך שיזמה דרום אפריקה בטענה שישראל מפירה את האמנה בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם. ההליך יימשך ככל הנראה שנים מספר, אך לעת עתה ציווה בית הדין הבינלאומי לצדק על ישראל שלוש פעמים לנקוט צעדים מסוימים, כגון לאפשר אספקת שירותים בסיסיים והכנסת סיוע הומניטרי לרצועת עזה. המחקר של ארגון Human Rights Watchמעלה כי ישראל ממשיכה לבזות את צווי בית הדין, במחיר של תוצאות הרסניות עבור פלסטינים ברצועת עזה.
ההליך בבית הדין הבינלאומי לצדק נפרד גם מהליכים בפני בית הדין הפלילי הבינלאומי, שיש לו מנדט לשקול את האחריות הפלילית של יחידים. ב-20 במאי הודיע התובע בבית הדין הפלילי הבינלאומי, כרים קאן, כי הוא מבקש צווי מעצר נגד שני בכירים ישראלים ושלושה מראשי חמאס. קאן אישר שמשרדו חוקר מאז חודש מארס 2021 פשעי זוועה, שבוצעו לכאורה ברצועת עזה ובגדה המערבית מאז 2014, לרבות ירושלים המזרחית, וכי למשרדו יש סמכות שיפוטית על פשעים של כל הצדדים במהלך מעשי האיבה כיום בין ישראל לארגונים פלסטיניים חמושים.
מאחר שהאחריות של כוח כובש כלפי זכויות האוכלוסייה הכבושה גוברת עם הזמן, ארגון Human Rights Watch גם קרא לישראל להעניק לפלסטינים בשטחים הכבושים לפחות את אותן הזכויות שהיא מעניקה לאזרחיה, בנוסף על ההגנות של המשפט ההומניטרי הבינלאומי.
בית הדין הבינלאומי מורכב מ-15 שופטים שנבחרו על ידי העצרת הכללית ומועצת הביטחון של האו"ם לתקופות כהונה של 9 שנים. 57 מדינות וארגונים בינלאומיים הגישו הצהרה בכתב בנוגע להליכים אלה בחודש יולי 2023. 15 מדינות וארגונים בינלאומיים הגישו הערות נוספות בכתב בחודשים אוקטובר ונובמבר 2023. ישראל הגישה הצהרה בכתב ובחרה שלא להשתתף בדיונים בעל פה.
"השתתפותן של מדינות רבות כל כך בדיונים שקדמו לפסיקה, מדגישה את חשיבות הסוגיות שבפני בית הדין הבינלאומי", אמר בולדווין. "חוות הדעת עשויה לספק מפת דרכים שימושית עבור מדינות שמבקשות להגן על זכויות האדם ולסיים את הפטור מעונש שנמשך שנים על הפרות זכויות אדם בישראל ובפלסטין".
