ב-8 ביולי, במטח של טילים רוסיים ששוגרו לעבר בית החולים לילדים אוחמטדיט באוקראינה, נהרגו 36 בני אדם ונפצעו 140.
תגובתה של בריטניה למתקפה, שנמסרה על ידי השגרירה ברברה וודוורד בישיבת מועצת הביטחון של האו"ם בקייב, הייתה חד משמעית: המתקפה הייתה מפגן של "רשעות פחדנית", ופעולותיה של רוסיה הן "מעשי אלימות ברבריים". על פי המשפט ההומניטרי הבינלאומי, התקפות המכוונות נגד מתקנים רפואיים נחשבות בדרך כלל לפשעי מלחמה.
לאור ההגנות הברורות שנקבעו במשפט ההומניטרי הבינלאומי (IHL), ונוכח התעלמותן לכאורה של הרשויות הרוסיות מהגנות אלה, אין זה מפתיע שהשגרירה וודוורד השתמשה בנאומה כדי להזכיר לחברי מועצת הביטחון ש"תקיפות מכוונות נגד אזרחים ונגד אובייקטים אזרחיים הן פשעי מלחמה" – וטוב שכך עשתה. בנסיבות אלה, זוהי התגובה הראויה.
ואולם, במרחק של 2,000 קילומטרים מדרום לקייב, בשטחים הפלסטיניים הכבושים, בריטניה מחילה את המשפט ההומניטרי הבינלאומי בצורה נחרצת הרבה פחות.
ממשלת בריטניה כשלה לא אחת בהעמדת ההגנה על אזרחים פלסטינים במרכז תגובותיה לתקיפת אזרחים ותשתיות אזרחיות בידי ישראל – ובמקרים שבהם הדבר נדרש, היא כשלה גם בגינוי מפורש של התנהלותה של ישראל, כאשר זו פעלה בניגוד לחוק. לעומת זאת היא גינתה, בצדק, בלשון שאינה משתמעת לשני פנים, את הפשעים החמורים שביצעו ארגונים פלסטיניים חמושים בהובלת חמאס ב-7 באוקטובר 2023, לרבות התקפות על אזרחים ותפיסת אזרחים כבני ערובה.
על פי המשפט ההומניטרי הבינלאומי, תשתיות אזרחיות, ובהן בתי חולים, בתי ספר ומחנות פליטים, הן אובייקטים אזרחיים מוגנים ואסור בתכלית האיסור לתקוף אותן במכוון. הצדדים לעימות רשאים לתקוף במכוון רק לוחמים ומטרות צבאיות. התקפה היא בלתי חוקית כאשר היא אינה מבחינה בין לוחמים לאזרחים או כאשר היא צפויה לגרום לאזרחים פגיעה לא מידתית ביחס לתועלת הצבאית הצפויה ממנה.
לא זו בלבד שאסור שאזרחים יהיו יעד להתקפה אלא שעל הצדדים לעימות גם לנקוט את כל אמצעי הזהירות האפשריים כדי למזער את הנזק שעלול להיגרם לאזרחים ולאובייקטים אזרחיים. אחד מאמצעי הזהירות הללו הוא החובה לתת מראש אזהרה יעילה, במקרה שההתקפה עלולה לפגוע באוכלוסייה האזרחית.
למוסדות רפואיים, כמו בתי חולים, מוקנית הגנה מיוחדת במסגרת המשפט ההומניטרי הבינלאומי – על הצדדים לעימות לכבדם, למעט במצבים ספציפיים שבהם אחד הצדדים משתמש בהם לביצוע "מעשה המזיק לאויב".
בחודש שעבר דיווח ארגון הבריאות העולמי כי מאז 7 באוקטובר הוא תיעד 1,000 תקיפות על מתקני בריאות ברצועה.
לפי קרן החירום הבינלאומית של האו"ם לילדים (יוניסף), בין החודשים אוקטובר ליולי, 84.6 אחוזים מכל בתי הספר ברצועת עזה, שפעמים רבות מאות אזרחים פלסטינים עקורים מצאו בהם מחסה, נפגעו ישירות או ניזוקו בהתקפות ישראליות. בשל היקף ההרס ותדירות התקיפות, קל בהרבה למנות את בתי החולים ובתי הספר שלא הותקפו או לא נפגעו בהתקפות.
סטנדרטים כפולים
מאז 7 באוקטובר תיעד ארגון Human Rights Watch כמה וכמה התקפות בלתי חוקיות של כוחות ישראליים ברצועת עזה, מהן כאלה המגיעות לכאורה לכדי פשעי מלחמה, לרבות התקפות על מתקנים רפואיים, על צוותים וכלי תחבורה רפואייםועל בניין מגורים, שיירות ומתחמים של עובדי סיוע.
בחודש מאי 2024 הגיש התובע של בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) בקשה להוצאת צווי מעצר נגד ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט בגין פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות, לכאורה, ובהם שימוש בהרעבה כשיטת לחימה ותקיפת אוכלוסייה אזרחית בכוונה תחילה, לצד בקשה לעצור את מנהיגי חמאס בגין פשעים לכאורה שבוצעו ב-7 באוקטובר ולאחר מכן.
בית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ) הוציא שלוש פעמים צווים זמניים במסגרת תביעתה של דרום אפריקה, לפיה ישראל הפֵרה את האמנה למניעת רצח עם משנת 1948; ישראל מוסיפה להתעלם מצווים אלה.
מוקדם יותר החודש היינו עדים להתקפה קטלנית נוספת, שעל פי דיווחים נהרגו בה יותר מ-100 בני אדם שהתאספו לתפילת שחרית בבית הספר א-תאבעין.
אלפים מצאו מחסה בבית הספר בעת שתחמושת ישראלית פגעה בעוצמה במתחם וחוללה בו קטל והרס קשים כל כך, עד שרופאים דיווחו כי לא עלה בידם לזהות רבים מהקורבנות וכי הם היו המומים לחלוטין ממספר הנפגעים.
אמנם שר החוץ של בריטניה, דיוויד לאמי, כתב בפוסט ברשת X כי הוא "מזועזע" מ"אובדן החיים", אך הוא לא הזכיר כלל את עקרונות היסוד של המשפט ההומניטרי הבינלאומי שנועדו להגן על אזרחים ואשר יש להעמידם במרכז גישתה של בריטניה למעשי האיבה ברצועת עזה – ממש כפי שהם עומדים במרכז גישתה למעשי האיבה באוקראינה. עקרונות אלה כוללים את האיסור על תקיפת אזרחים, את עקרונות ההבחנה והמידתיות ואת ההגנה המיוחדת המוקנית למוסדות רפואיים.
ואכן, ממשלת בריטניה לא הגיבה עד היום על דיווחים מחודש אפריל לפיהם נוהלי התקיפה של צה"ל מתירים הרג של עד 20 אזרחים לשם פגיעה באיש חמאס נמוך-דרג. קצין ישראלי ששירת בתא תקיפה דיווח כי "בפועל, קריטריון המידתיות לא היה קיים".
לעומת זאת, שר החוץ ציין בציוץ שלו את חובתם של ארגונים פלסטיניים חמושים להגן על אזרחים – חובה הכוללת הימנעות, ככל הניתן, ממיקום מטרות צבאיות באזורים אזרחיים.
אולם הצהרה כזו, ללא אזכור חובותיו של הצבא הישראלי להגנה על אזרחים, היא אטומה ופזיזה גם יחד.
היא עלולה לחזק את התפיסה השגויה לפיה התקפות על אזרחים הן מוצדקות כאשר ביעד ההתקפה נמצאים לוחמים, תוך התעלמות מעקרון המידתיות ומהדרישה לנקוט את כל אמצעי הזהירות האפשריים כדי למזער פגיעה באזרחים.
היא גם ממעיטה בחשיבות הפגיעות באזרחים והרס התשתיות האזרחיות שנגרמו כתוצאה מהתקפות ישראליות בלתי חוקיות במהלך מעשי האיבה הנוכחיים ובפעולות קודמות – התקפות שפעמים רבות הוצדקו בתואנה של נוכחות לוחמים ביעד שהותקף או בטענה של שימוש ב"מגינים אנושיים".
הגנה על אזרחים ברצועת עזה
חובותיהם של צדדים לוחמים בנוגע להגנה על אזרחים אינן מותנות בהדדיות – לצבא הישראלי לעולם אין הצדקה כלשהי לבצע התקפות מכוונות, חסרות הבחנה או בלתי מידתיות על אזרחים.
נראה שבריטניה הפנימה חלק מהביקורת. בהצהרה שמסר לאחרונה באו"ם השגריר ג'יימס קריוקי, סגן הנציג הקבוע של בריטניה באו"ם, נקבע באופן תקיף יותר כי על הצבא הישראלי לציית לדיני המלחמה.
אבל במאמר מאת שר החוץ, שפורסם למחרת הצהרתו של השגריר קריוקי, נמנע השר מלהתייחס להגנות המוקנות לאזרחים ולאובייקטים אזרחיים – חריגה ברורה מאינספור התבטאויות שבהן גינה בצדק התקפות על אזרחים בידי איראן, חיזבאללה, חמאס, וכמובן רוסיה.
ההימנעות מלקרוא לילד בשמו כאשר הדבר קשור להתנהלותה של ישראל עולה באופן חד עוד יותר מהניגוד בין נכונותה של הממשלה לגנות את הרטוריקה של שרים ישראלים בנוגע להתעללות בעצורים ולהרעבת אזרחים לבין הימנעותה מגינוי מעשיה של ישראל בפועל.
ייתכן שאי הנוחות של בריטניה מהחלת המשפט הבינלאומי ניכרת יותר מכול בגרירת-הרגליים שלה בנוגע להשעיית הרישוי למכור נשק לישראל. החוק הבריטי קובע כי יש להשעות רישיונות כאשר קיים "סיכון ברור" לכך שפריטים עלולים לשמש "לביצוע או לסייע בביצוע הפרה חמורה של המשפט ההומניטרי הבינלאומי".
בימים האחרונים התפטר דיפלומט בריטי שהוביל בעבר תהליכי הערכה בנוגע לרישוי של יצוא כזה לאזור, באומרו שממשלת בריטניה עלולה להיות שותפה לפשעי מלחמה היות שהיא ממשיכה להתיר מכירת ציוד צבאי לישראל.
הסיכון ברור; בריטניה מספקת כיום רכיבים למטוס הקרב F-35, אחד הדגמים הפעילים ביותר במסע ההפצצות הבלתי פוסק של ישראל, והממשלה הודתה כי היא מעניקה רישיונות למכירת ציוד שהיא סיווגה ככזה "שסביר מאוד שישמש את צה"ל בפעולות התקפיות ברצועת עזה". בהתחשב בסיכון, יש להשעות רישיונות כאלה כל עוד מתקיימת בדיקה פנימית כלשהי של הסוגיה.
עם מינויו לתפקיד התחייב שר החוץ לשמור על שלטון החוק ולבסס מחדש את מקומה של בריטניה על הבמה העולמית.
עליו לממש שאיפה זו. במשפט הבינלאומי אסור לנהוג במשוא פנים, ומן המפורסמות הוא שהצדק הוא עיוור.
התקפות המכוונות נגד אזרחים אסורות על פי המשפט הבינלאומי, ללא קשר לזהות מבצעיהן; ואם בריטניה שמה את הדגש על חשיבות ההגנה על אזרחים והשמירה על דיני המלחמה באוקראינה, עליה לנהוג כך גם בנוגע לרצועת עזה. כל כשל בתחום זה עלול לערער את העקרונות שעליהם מושתת המשפט ההומניטרי הבינלאומי ולהעמיד בסיכון את חייהם של אזרחים נוספים. למילים יש חשיבות.
