(ביירות) – ארגון Human Rights Watch אמר היום שהשימוש הנרחב של ישראל בזרחן לבן בדרום לבנון מעמיד אזרחים בסכנה חמורה ותורם לעקירת אזרחים ממקומם. ארגון Human Rights Watch אימת את הטענה בדבר השימוש של כוחות ישראליים בתחמושת המכילה זרחן לבן בלפחות 17 רשויות מקומיות ברחבי דרום לבנון מאז אוקטובר 2023, לרבות חמש רשויות מקומיות שבהן נעשה שימוש לא חוקי בתחמושת בפיצוץ אווירי מעל אזורי מגורים מאוכלסים.
זרחן לבן הוא חומר כימי המפוזר באמצעות פגזי ארטילריה, פצצות ורקטות, והוא מתלקח כאשר הוא בא במגע עם חמצן. השפעות הבעירה שלו גורמות מוות או פציעות מחרידות המסבות סבל לכל החיים. זרחן לבן עלול להוביל להתלקחות של בתים, של שטחים חקלאיים ושל מטרות אזרחיות אחרות. על פי המשפט ההומניטרי הבינלאומי, השימוש בזרחן לבן בפיצוץ אווירי פוגע – בניגוד לחוק ובלא הבחנה – באזורים מאוכלסים, והוא אף אינו עומד בדרישת החוק לנקוט את כל אמצעי הזהירות האפשריים כדי להימנע מפגיעה באזרחים.
"השימוש של ישראל בתחמושת המכילה זרחן לבן בפיצוץ אווירי באזורים מאוכלסים פוגע באזרחים ללא הבחנה וגורם לרבים לעזוב את בתיהם", אמר רמזי קייס, חוקר הפועל בלבנון מטעם ארגון Human Rights Watch. "על כוחותיה של ישראל להפסיק לאלתר את השימוש בתחמושת המכילה זרחן לבן באזורים מאוכלסים, בייחוד כאשר קיימות חלופות זמינות המזיקות פחות".
ארגון Human Rights Watch ראיין שמונה תושבים של דרום לבנון ואימת, ואף מיקם גיאוגרפית, 47 תצלומים וסרטונים מדרום לבנון שהועלו לרשתות החברתיות, או שותפו ישירות עם חוקרים, והצביעו על השימוש בתחמושת המכילה זרחן לבן. בחמש רשויות מקומיות נראים בתצלומים ובסרטונים פיצוצים אוויריים של תחמושת המכילה זרחן לבן ונוחתת על גגות של בנייני מגורים בכפרים כפר כילא, מַיְס אל-ג'בַּל, בוסתאן, מרכבא ועייתא א־שעב, השוכנים בקרבת הגבול הדרומי של לבנון.
ראש מועצת בוסתאן אמר ששניים מתושבי הכפר הוחשו לבית החולים בשל חנק, בעקבות שאיפת עשן של זרחן לבן לאחר התקיפה ב-15 באוקטובר. "הם אזרחים, שניהם שהו בבתיהם", אמר ראש המועצה. "אחד חבר המועצה, השני חקלאי".
תושבים מסרו לארגון Human Rights Watch שהשימוש בזרחן לבן באזורים מאוכלסים בדרום לבנון תורם לעקירת תושבים מכמה כפרים שעל גבול לבנון–ישראל.
המשרד לבריאות הציבור של לבנון הודיע כי נכון ל-28 במאי, החשיפה לזרחן לבן גרמה לפציעתם של 173 אנשים, לפחות, מאז חודש אוקטובר. ארגון Human Rights Watch לא השיג ראיה לכוויות שנגרמו מהשימוש בתחמושת המכילה זרחן לבן אבל אנשיו שמעו תיאורים המצביעים על אפשרות של נזק למערכת הנשימה.
"ההשפעות החמורות ביותר של זרחן לבן הן ההשפעות על העור, ובכללן כוויות בדרגה שנייה ושלישית, העלולות לגרום לפגיעות עמוקות בכל שכבות העור ולנמק קשה", אמר ד"ר ת'רוות זהראן, טוקסיקולוג רפואי ופרופסור-עמית לרפואת חירום באוניברסיטה האמריקאית בביירות. "החשיפה לעשן של זרחן לבן יכולה [גם] להוביל לנזק קשה בדרכי הנשימה העליונות, לרבות קוצר נשימה, נשימה מהירה [ו]שיעול, אבל עלולות להיות לה גם השפעות מושהות, [ובהן] דלקת ריאות כימית, שעשויה לחייב אשפוז והנשמה מלאכותית".
השימוש הנרחב של ישראל בזרחן לבן בדרום לבנון מבהיר ביתר שאת את הצורך במשפט בינלאומי תקיף יותר בנושא נשק תבערה, אמר ארגון Human Rights Watch. הפרוטוקול השלישי של האמנה בדבר כלי נשק קונבנציונליים הוא האמצעי החוקי המחייב היחיד המוקדש במיוחד להסדרת השימוש בנשק תבערה. לבנון הצטרפה לפרוטוקול השלישי, ואילו ישראל – לא.
"ריכוזי אוכלוסייה אזרחית" מוגדרים באופן נרחב, והם כוללים אזורים מאוכלסים – החל מכפרים ועד מחנות פליטים וערים. ארגון Human Rights Watch ומדינות רבות קוראים זה זמן רב לסגירת פרצות אלה בפרוטוקול השלישי וליצירת נורמות בינלאומיות שיגנו טוב יותר על אזרחים מפני הנזק שנגרם מנשק תבערה.
ברמה המדינתית, על ישראל לאסור כל שימוש בתחמושת המכילה זרחן לבן בפיצוץ אווירי באזורים מאוכלסים משום שהדבר מעמיד אזרחים בסכנה של התקפות חסרות הבחנה. יש חלופות זמינות לזרחן לבן בפגזי עשן, בהן כאלה המיוצרות בידי חברות ישראליות, כגון קליע העשן M150, שהצבא הישראלי השתמש בובעבר עבור כוחותיו כאמצעי מיסוך – כלומר כאמצעי שנועד להסוות את כוחותיו. לחלופות אלה עשויה להיות אותה השפעה, והן יכולות לצמצם במידה ניכרת את הנזק לאזרחים.
על לבנון להגיש לאלתר הצהרה לבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) שתאפשר חקירה והעמדה לדין בגין פשעים בינלאומיים חמורים שנעשו בשטח השיפוט של בית הדין על אדמת לבנון מאז אוקטובר 2023.
"דרושים סטנדרטים בינלאומיים תקיפים יותר נגד השימוש בזרחן לבן כדי להבטיח שנשק זה יחדל לסכן אזרחים", אמר קייס. "מן הראוי שהשימוש של ישראל בזרחן לבן בלבנון בתקופה האחרונה יניע מדינות אחרות לנקוט פעולה מיידית להשגת מטרה זו".
השימוש בזרחן לבן במאבקים מזוינים
זרחן לבן עשוי לשמש כאמצעי צבאי כדי להסוות, לסמן או לאותת, או כנשק להברחת כוחות אויב באמצעות עשן. החששות מפני השימוש בו באזורים מאוכלסים מתעצמים נוכח השיטה חסרת ההבחנה הנראית בסרטונים המתארים פיצוץ אווירי של קליעי זרחן לבן, שכל אחד מהם מפזר 116 שבבי לבד בוערים ספוגים בַּחומר בשטח שקוטרו 125–250 מטרים, תלוי בזווית הפיצוץ ובגובה שבו הוא מתרחש. פיצוץ אווירי חושף יותר אזרחים ומבנים אזרחיים לנזק אפשרי משחושף פיצוץ קרקעי מבוקר.
זרחן לבן מתלקח כאשר הוא בא במגע עם חמצן אטמוספרי, והוא ממשיך לבעור עד שהוא מכלה את החמצן או עד שהוא עצמו מתכלה. התגובה הכימית שלו מסוגלת לייצר חום עז (כ-815 מעלות צלזיוס), אור ועשן.
כאשר זרחן לבן בא במגע עם בני אדם הוא יכול לשרוף אותם ולחדור עד העצם. חלקיקי זרחן לבן עלולים להחמיר פצעים גם לאחר שטופלו, לחדור למחזור הדם ולגרום לכשל רב-מערכתי. פצעים שכבר נחבשו עלולים להתלקח מחדש כאשר התחבושות מוּסרות והפצעים נחשפים שוב לחמצן. אפילו כוויות קלות יחסית עלולות לעיתים קרובות להיות קטלניות. צלקות נרחבות מהדקות את רקמת השריר של הנפגעים ויוצרות נכויות פיזיות. הטראומה הנגרמת מן המתקפה, הטיפול המכאיב אחריה וצלקות המשנוֹת את החזות – כל אלה גורמים לנזק נפשי ולהדרה חברתית.
תקיפות באמצעות רקטות וטילים ועימותים מזוינים בין הצבא הישראלי לארגונים לבנוניים חמושים, בהם חיזבאללה, נמשכים מאז 8 באוקטובר, היום שלמחרת המתקפה של ארגונים פלסטיניים חמושים בהנהגת חמאס בדרום ישראל, שבה נהרגו כ-1,200 אנשים, רובם אזרחים, על פי ממשלת ישראל. נכון ל-29 במאי, לפחות 36,171 פלסטינים נהרגו בעזה בהפצצות כבדות ובמבצעים צבאיים של כוחות ישראליים מאז 7 באוקטובר.
ארגון Human Rights Watch תיעד את השימוש של הצבא הישראלי בזרחן לבן ששוגר באמצעות ירי ארטילרי בדרום לבנון וברצועת עזה באוקטובר 2023, בנוסף לשימוש בו במעשי איבה קודמים בעזה, לרבות בשנת 2009.
ארגון Human Rights Watch אימת בעבר את השימוש בתחמושת המכילה זרחן לבן ששוגרה באמצעות ירי ארטילרי בדרום לבנון, ב-10 באוקטובר, בשני מקומות בסמוך לגבול ישראל–לבנון ובעיר עזה. ב-12 באוקטובר הכחיש דובר צה"ל בראיון ל-CNN את השימוש בתחמושת המכילה זרחן לבן בדרום לבנון וברצועת עזה.
ב-30 באוקטובר מצא ארגון אמנסטי אינטרנשיונל שתקיפת הכפר הלבנוני א-דהירה, השוכן סמוך לגבול ישראל, ב-16 באוקטובר, תוך שימוש בתחמושת המכילה זרחן לבן, הייתה "תקיפה חסרת הבחנה שפצעה לפחות תשעה אזרחים ופגעה במטרות אזרחיות". התקיפה כללה שימוש בתחמושת המכילה זרחן לבן שסופקה בידי ארצות הברית, על פי העיתון וושינגטון פוסט, שביצע תחקיר משלו.
הצבא הישראלי אמר שפגזי העשן העיקריים המשמשים אותו אינם מכילים זרחן לבן, אבל ציין כי "בדומה לצבאות מערביים רבים, ברשות צה"ל יש גם פגזי עשן שמכילים זרחן לבן [...] והבחירה אם להשתמש בהם מושפעת משיקולים מבצעיים ושיקולי זמינות בהשוואה לחלופות". הצבא הוסיף כי פריטי תחמושת כאלה "מיועדים ליצירת מסכי עשן, לא להתקפה או הבערה".
הפיזור של שבבי לבד מתחמושת המכילה זרחן לבן, כפי שהוא נראה בתצלומים ובסרטונים שנבדקו בידי ארגון Human Rights Watch, עולה בקנה אחד עם שיגור קליעים שבהם השתמש הצבא הישראלי, על פי דיווחים, באמצעות ירי ארטילרי, הן ברצועת עזה והן בדרום לבנון.
נכון ל-29 במאי, בתקיפות של ישראל בלבנון מאז אוקטובר 2023 נהרגו לפחות 88 אזרחים, בנוסף ליותר מ-300 לוחמים, על פי דיווחים בתקשורת. בתקיפות של חיזבאללה וארגונים פלסטיניים חמושים בלבנון על ישראל מאז אוקטובר 2023 נהרגו על פי הדיווחים לפחות 11 אזרחים ו-14 חיילים. יותר מ-93,000 אנשים פונו מבתיהם בדרום לבנון ולפחות 80,000 אנשים נעקרו מצפון ישראל.
מתודולוגיה
חוקרים מטעם ארגון Human Rights Watch בדקו למעלה מ-100 תצלומים וסרטונים שפורסמו ברשתות החברתיות ושותפו בידי עיתונאים, סוכנויות ידיעות ותושבים של דרום לבנון, בנוסף לסרטונים ששותפו ישירות עם החוקרים. החוקרים זיהו שימוש בתחמושת המכילה זרחן לבן ב-47 מתמונות וסרטונים אלה, ואז מיקמו אותם גיאוגרפית כדי לזהות במדויק, כאשר הדבר התאפשר, את האזור שבו נחתו שבבי הלבד הבוערים הספוגים זרחן לבן.
שימוש מתועד באזורים מאוכלסים
באמצעות ניתוח של סרטונים ותצלומים מאומתים זיהה ארגון Human Rights Watch שימוש בתחמושת המכילה זרחן לבן בלפחות 17 רשויות מקומיות ברחבי דרום לבנון מאז אוקטובר 2023, לרבות חמש רשויות מקומיות שבהן נעשה שימוש בתחמושת בפיצוץ אווירי מעל אזורי מגורים מאוכלסים. בסרטונים ובתצלומים שהופצו ברשתות החברתיות, או פורסמו בידי סוכנויות ידיעות, מהכפרים בוסתאן ב-15 באוקטובר, כפר כילא ב-12 בנובמבר, ב-14 בינואר וב-31 בינואר, מַיְס אל-ג'בַּל ב-12 בנובמבר, מרכבא ב-4 במארס ועייתא א־שעב ב-3 באפריל, ניתן לראות שבבי לבד בוערים הנוחתים היישר על גגות של בנייני מגורים.
ארגון Human Rights Watch לא הצליח לקבוע אם היו מטרות צבאיות באזורים בדרום לבנון שבהם השתמשו כוחות ישראליים בתחמושת המכילה זרחן לבן.
ראש מועצת בוסתאן אמר שכמעט כל תושבי הכפר עדיין התגוררו בו כאשר הותקף. "בשבוע הראשון של המלחמה כמעט כל 900 תושבי בוסתאן עדיין היו בכפר", אמר. "כעבור שבועיים נותרו כמעט 700 [...] אחר כך היו לנו רק כ-14 משפחות. [...] מספר התושבים המשיך להתמעט בהדרגה, וכיום נותרו בו רק ארבעה אנשים".
נתונים שאסף ארגון ההגירה הבינלאומי (IOM) לתקופה שבין 10 ל-15 באוקטובר מצביעים על כך שהעקירה מהכפר הייתה נמוכה ביותר עד תאריך התקיפה. כשבוסתאן הותקף ב-15 באוקטובר, כמעט כל אוכלוסיית הכפר נשארה בו.
בכפר מַיְס אל-ג'בַּל אמר ראש המועצה, עבד אל-מונעם שוקייר, כי "כ-25 איש, כולם אזרחים, פונו לבתי חולים בגלל זרחן לבן בחודשים הראשונים של המלחמה". ארגון Human Rights Watch אימת תצלומים וסרטונים שפורסמו ברשתות החברתיות ב-12 בנובמבר וב-5 בדצמבר ובהם נראה שימוש בתחמושת המכילה זרחן לבן במַיְס אל-ג'בַּל.
"השימוש בתחמושת המכילה זרחן לבן במַיְס אל-ג'בַּל הניע תושבים לעזוב את הכפר והפך אותו לשטח צבאי", אמר שוקייר.
ראש מועצת כפר כילא אמר שלהערכתו, כאשר הכפר הותקף בזרחן לבן, בנובמבר, עדיין התגוררו בו 50–70 אחוזים מתושביו. "אנשים נשארו בבתיהם, אם כי נהגו לעזוב לזמן מה ואז לחזור", אמר. "אבל מינואר החל הכפר להתרוקן מתושביו. השימוש בזרחן לבן והתקיפות הישירות על בתי מגורים הם שדחפו אנשים לעזוב".
"הרבה אנשים התחילו לפחד לקנות משהו מהכפר או מהדרום כי הם חוששים שאולי הוא נפגע מזרחן [לבן]", אמר. "אנשים לא רצו לקנות מוצרים מהכפר שלנו. הרחתי ושאפתי זרחן לבן כשתקפו את שבעא. כל העשן הזה בתוך הגוף שלי – אני לא יודע מה יהיו ההשפעות שלו בטווח הארוך".
מדיניות ישראל בנוגע לשימוש בזרחן לבן
בשנת 2013 הודיע הצבא הישראלי כי הוא מפתח פגזי עשן חדשים ללא זרחן לבן. הצבא אמר כי למרות זאת הוא יאגור את התחמושת המכילה זרחן לבן שברשותו וישתמש בה, עד שיהיו בידיו חלופות מספקות, אך הוסיף כי "בהתאם לתוצאות תהליך פיתוח זה, הפגזים החדשים נועדו להחליף בהדרגה את פגזי העשן הנוכחיים כאמצעים העיקריים המופעלים בידי צה"ל לצורכי מיסוך".
ישראל החלה לפתח חלופות לאחר "מבצע עופרת יצוקה" בעזה, שבו, בין 27 בדצמבר 2008 ל-18 בינואר 2009 ירה הצבא הישראלי כ-200 פריטי תחמושת המכילים זרחן לבן לעבר אזורים מאוכלסים ברצועת עזה באמצעות שיגור קרקעי. כוחות ישראליים השתמשו בעיקר בפגזי ארטילריה מסוג M825E1 בקוטר 155 מ"מ, שכל אחד מהם משחרר שבבים בוערים של זרחן לבן למרחק של 125 מטרים לכל כיוון ומאפשר להם טווח השפעה רחב. משרד החוץ של ישראל מסר כי הצבא הישראלי השתמש בפגזים אלה רק כדי לייצר מסכי עשן. ואולם, במארס 2009 תיעד ארגון Human Rights Watch עשרות פגיעות באזרחים בשישה מקרים שבדק. הפגזים המכילים זרחן לבן פגעו גם במבנים אזרחיים, לרבות בית ספר, שוק, מחסן אספקה הומניטרית ובית חולים.
שימוש זה בזרחן לבן עורר זעם וביקורת בינלאומית ומקומית. בשנת 2013, בתגובה לעתירה שהוגשה לבג"ץ בנושא התקיפות בעזה, הודיע הצבא הישראלי כי לא ישתמש עוד בזרחן לבן באזורים מאוכלסים, למעט בשני מצבים מצומצמים, שחשף בפני השופטים בלבד. בפסק הדין הסבירה שופטת בית המשפט העליון עדנה ארבל כי "מדובר בחריגים ההופכים את השימוש בזרחן הלבן לחריג קיצוני בנסיבות ייחודיות ביותר". אף על פי שהתחייבות זו לבית המשפט לא ייצגה שינוי רשמי במדיניות, השופטת ארבל קראה לצבא הישראלי לערוך "בדיקה מקיפה ומעמיקה" ולאמץ הנחיה צבאית קבועה.
