Skip to main content

עובדים פלסטינים של שירותי בריאות עוּנו בישראל

על התובע של בית הדין הפלילי הבינלאומי לחקור התקפות על שירותי בריאות והתעללות בעצורים

תצלום מודלף של גבר שעיניו מכוסות וזרועותיו מורמות מעל ראשו במתקן הכליאה בבסיס הצבאי שדה תימן. עובדים בשירותי בריאות שרואיינו תיארו את התמונה כתיעוד של עונש שחיילים ישראלים הטילו על עצורים פלסטינים לאחר שאלה דיברו או זזו. © 2024  פרטי 

(ירושלים) – ארגון Human Rights Watch אמר היום כי מאז החלו מעשי האיבה באוקטובר 2023, כוחות ישראליים עצרו באופן שרירותי עובדים פלסטינים של שירותי בריאות ברצועת עזה, גירשו אותם למתקני מעצר בישראל, ועל פי הטענות עינו אותם והתעללו בהם. בהקשר של ההתקפות החוזרות ונשנות של הצבא הישראלי על בתי חולים ברצועת עזה, מעצר של עובדים של שירותי בריאות תורם להידרדרות הקטסטרופלית של מערכת הבריאות ברצועה הנצורה.

רופאים, אחים ופרמדיקים ששוחררו תיארו בפני ארגון Human Rights Watch את ההתעללות בהם בעת שהיו במשמורת של ישראל, לרבות השפלה, מכות, כפיית תנוחות לחץ, איזוק ממושך וכיסוי עיניים לזמן ארוך. הם גם דיווחו על עינויים בידי כוחות ישראליים, לרבות אונס והתעללות מינית, מניעת טיפול רפואי ותנאֵי מעצר קשים של אוכלוסיית העצורים כולה. 

לדברי בלקיס ג'ראח, מנהלת-בפועל של חטיבת המזרח התיכון בארגון Human Rights Watch, "ההתעללות של ממשלת ישראל בעובדים פלסטינים של שירותי בריאות נמשכת בחשאי ויש להפסיקה מיד [...] יש לחקור ביסודיות עינויים וכל מעשה התעללות אחר ברופאים, באחים ובפרמדיקים ולהעניש בגינם כראוי, גם בידי בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC)".

בין החודשים מארס ליוני 2024 ראיין ארגון Human Rights Watch שמונה עובדים פלסטינים של שירותי בריאות שנלקחו בידי הצבא הישראלי מרצועת עזה בחודשים נובמבר ודצמבר 2023 והוחזקו במעצר ללא אישום למשך תקופות הנעות בין שבעה ימים לחמישה חודשים. שישה מהם נעצרו במקומות עבודתם לאחר שכוחות ישראליים צרו על בתי חולים או במהלך הפינוי של בתי חולים, שלדברי העובדים תואם עם הצבא הישראלי. איש מעובדי שירותי הבריאות לא אמר שאי פעם נמסרה לו העילה למעצרו או שהוא הואשם בעבירה כלשהי. ארגון Human Rights Watch שוחח גם עם שבעה אנשים שהיו עדים למעצר של עובדים של שירותי בריאות בידי חיילים ישראלים, בעת שהעובדים מילאו את תפקידם. 

ב-13 באוגוסט שלח ארגון Human Rights Watch מכתב עם ממצאיו הראשוניים לצבא ולשירות בתי הסוהר בישראל, אך לא קיבל מענה.

סוהרים ישראלים ממתינים בכניסה לכלא עופר שבגדה המערבית הכבושה להגעת אסירים פלסטינים מכלא ישראלי אחר, 24 בנובמבר. © 2023 Ilia Yefimovich/picture-alliance/dpa/AP Photo


כל עובדי שירותי הבריאות שרואיינו מסרו דיווחים דומים על התעללות בעת שהיו במשמורת של ישראל. לאחר שנעצרו ברצועת עזה הם גורשו למתקני כליאה בישראל, ובהם הבסיס הצבאי שדה תימן בנגב וכלא אשקלון, או הועברו בכפייה לבסיס הצבאי ענתות הסמוך לירושלים המזרחית ולמתקן הכליאה עופר, שניהם בגדה המערבית הכבושה. כולם אמרו שהופשטו והוכו, עיניהם כוסו והם נאזקו למשך שבועות ארוכים, והופעל עליהם לחץ להודות בחברוּת בתנועת חמאס, באמצעות איומים שונים – מעצר ללא הגבלת זמן, אונס, והרג משפחותיהם ברצועת עזה. 

רופא מנתח אמר כי בעת שכוחות ישראליים עצרו אותו במהלך המצור שהטילו בחודש דצמבר על בית החולים כמאל עדוואן בבית לאהייא שברצועת עזה, הוא "לבש חלוק ניתוח ו[נעל] קרוקס". "היינו 50 עובדים של שירותי בריאות, כולל אחיות ורופאים", הוא אמר. "החייל שדיבר במיקרופון הורה לגברים ולנערים מעל גיל 15 להתפנות מבית החולים [...] כשהם הוציאו אותנו מבית החולים, הם הורו לנו להתפשט ולהישאר בתחתונים". 

פרמדיק סיפר כי במתקן הכליאה שדה תימן תלו אותו משרשרת שחוברה לאזיקים, חִשמלו אותו ומנעו ממנו טיפול רפואי בצלעותיו, שנשברו כשהוכה. הוא אמר כי לפני חקירות ניתן לו משהו שהיה, כך הוא סבור, סם פסיכואקטיבי. לדבריו, "זה היה כל כך משפיל, זה היה לא ייאמן [...] עזרתי לאנשים כפרמדיק, מעולם לא ציפיתי למשהו כזה". 

עובדים בשירותי הבריאות גם דיווחו כי בעת שהוחזקו במעצר נענשו על תנועה או דיבור, וכי הוטלו עליהם עונשים קולקטיביים כשעצורים אחרים דיברו. אחד מעובדי שירותי הבריאות סיפר כי "לפעמים, אם אחד דיבר, הם [חיילים] הענישו את כל המחסן [בכלא הנגב], ביחד".

משרד הבריאות בעזה דיווח כי מאז 7 באוקטובר כוחות ישראליים עצרו לפחות 310 עובדים פלסטינים של שירותי בריאות. הארגון הלא ממשלתי Healthcare Workers Watch-Palestine תיעד 259 מעצרים של עובדים בשירותי בריאות ואסף 31 דיווחים המתארים עינויים וצורות התעללות אחרות שנקטו הרשויות הישראליות, לרבות שימוש בתנוחות לחץ, מניעת מזון ומים במידה מספקת, איומים באלימות מינית ובאונס ויחס משפיל. ארגון Healthcare Workers Watch-Palestine סייע לארגון Human Rights Watch לראיין עובדים של שירותי בריאות ששוחררו. 

לדברי ארגון Human Rights Watch, המעצר השרירותי הממושך של עובדי שירותי הבריאות וההתעללות בהם החמירו את משבר הבריאות ברצועת עזה. מאז אוקטובר נפצעו ברצועת עזה למעלה מ-92,000 בני אדם, ובבתי החולים שעדיין מתפקדים יש פחות מ-1,500 מיטות אשפוז, ולמרות כל זאת הרשויות הישראליות התירו רק ל-35 אחוזים מהאנשים שביקשו פינוי רפואי, שמספרם קרוב ל-14,000, לצאת מהרצועה – כך דיווח ארגון הבריאות העולמי (WHO) ב-5 באוגוסט. 

הדיווחים שמסרו עובדים בשירותי הבריאות עולים בקנה אחד עם דיווחים עצמאיים, לרבות אלה של נציבות האו"ם לזכויות האדם (OHCHR)סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטי פלסטין במזרח הקרוב (אונר"א)כלי תקשורת ישראליים וארגוני זכויות אדם, שתיעדו עשרות דיווחים של עצורים על מעצר ללא קשר עם החוץ, מכות, אלימות מינית, הודאות כפויות, חִשמול וצורות אחרות של עינויים והתעללות שננקטו נגד פלסטינים שהיו נתונים במשמורת של ישראל.

עיתון הארץ דיווח ב-3 ביוני כי הצבא הישראלי מנהל חקירות פליליות בנוגע למותם של 48 פלסטינים במתקני מעצר בישראל מאז 7 באוקטובר. עם הפלסטינים שמותם נחקר נמנים ד"ר עדנאן אל-ברש, רופא מנתח וראש מחלקת אורתופדיה בבית החולים א-שיפאא, וד"ר איאד א-רנתיסי, מנהל המרכז לבריאות האישה בבית החולים כמאל עדוואן בבית לאהייא.

סעיף 3 המשותף לארבע אמנות ג'נבה משנת 1949, החל על מעשי איבה בין ישראל לבין הארגונים הפלסטיניים החמושים, קובע כי "בני אדם, שאינם נוטלים חלק פעיל בפעולות האיבה [...] יהיו נוהגים בהם תמיד מנהג אנושי". "יחס אכזרי ועינויים" ו"תקיפות נגד הכבוד האישי, בפרט יחס משפיל ומבזה", אסורים בכל עת. הפצועים והחולים "יזכו לטיפול". 

סעיף 49 לאמנת ג'נבה הרביעית, החל על שטחים כבושים, אוסר על העברה בכפייה של יחידים בתוך השטח הכבוש ועל גירוש אזרחים משטח כבוש לשטח של המעצמה הכובשת – ללא קשר למניעים לכך. הפרות חמורות של סעיף 3 המשותף וסעיף 49 לאמנת ג'נבה הרביעית, המבוצעות מתוך כוונה פלילית, הןפשעי מלחמה. 

ארגון Human Rights Watch מצא כי רשויות ישראליות כשלו במשך עשרות שנים במתן דין וחשבון אמין בגין עינויים של עצורים פלסטינים והתעללות אחרת בהם. לפי נתונים ישראליים רשמיים, בשנים 2019–2022 הוגשו 1,830 תלונות נגד אנשי שירות בתי הסוהר בישראל בגין התעללות, אך אף אחת מהן לא הובילה להרשעה פלילית. מאז תחילת מעשי האיבה, רשויות ישראליות לא אִפשרו לארגונים הומניטריים עצמאיים גישה לעצורים פלסטינים

על ממשלות לתמוך בניסיונות להביא לעשיית צדק בינלאומי בגין הפרת זכויותיהם של עצורים פלסטינים בידי ישראל ולחייב את האחראים על כך לתת את הדין. על ארצות הברית, בריטניה, גרמניה ומדינות אחרות לדחוק בישראל לשים קץ לשיטות המעצר הפוגעניות שהיא נוקטת, שהן אחד ההיבטים של הדיכוי השיטתי העומד בבסיס הפשעים נגד האנושות שמבצעות הרשויות הישראליות נגד פלסטינים – אפרטהייד ורדיפה.

בית הדין הפלילי הבינלאומי שוקל בקשות להוצאת צווי מעצר נגד בכירים ישראלים בגין פשעים בינלאומיים חמורים, ועליו לוודא שהחקירה שהוא מנהל תעסוק גם בהפרת זכויותיהם של עצורים פלסטינים. על בעלות בריתה של ישראל לדחוק בממשלתה לאפשר בדחיפות ניטור עצמאי של מתקני הכליאה.

לדברי ג'ראח, "[העיסוק ב]עינויים של עובדים פלסטינים של שירותי בריאות פותח צוהר לסוגיה הרחבה בהרבה של יחסה של ממשלת ישראל לעצורים בכלל. על ממשלות לקרוא בפומבי לרשויות הישראליות לשחרר עובדים של שירותי בריאות שנעצרו שלא כדין ולשים קץ להתעללות האכזרית בכל הפלסטינים העצורים ולהחזקתם בתנאים מעוררי אימה".

השפלה, התעללות ועינויים

כל עובדי שירותי הבריאות שרואיינו דיווחו על השפלה, התעללות ועינויים, לרבות הפשטתם והכאתם בעת שהיו עירומים, כפייה ממושכת של תנוחות לחץ מכאיבות, איזוק כמעט קבוע וכיסוי עיניים. כמה מהם אמרו כי איימו עליהם באלימות מינית, ובאמצעות כלבי תקיפה. 

הפרת זכויות העצורים במהלך הגירוש ובמעצר

כל שמונת הגברים דיווחו כי מיד לאחר שנעצרו אולצו להתפשט בפומבי ולכרוע למשך פרקי זמן ממושכים כשהם חשופים לקור, וכי הדבר חזר על עצמו שוב ושוב במהלך החזקתם במעצר. בתצלומים ובסרטונים שחיילים ישראלים שיתפו ברשת, ואשר סוכנות רויטרס אימתה, מוצגים עצורים פלסטינים ללא בגדים, או בתחתונים בלבד. פרסום תמונות כאלה באינטרנט פוגע פגיעה חמורה בכבוד האישי, והפצת תמונות בעלות נופך מיני היא צורה של אלימות מינית, שהיא פשע מלחמה.

"הכריחו אותנו להתפשט ברחוב ולהישאר בבוקסרים שלנו, אחד אחרי השני", סיפר אוסאמה טשטאש, רופא בן 28 בבית החולים האינדונזי בבית לאהייא שנעצר בתחילת דצמבר בביתו, הסמוך לבית החולים. "כרענו על הברכיים במשך שעה וחצי". הוא אמר שבפרק זמן זה, הוא ועצורים נוספים היו חשופים לסכנה בשל פעולות הצבא הישראלי באזור. לדבריו, כשחיילים ישראלים השליכו רימונים לעבר בתים סמוכים והציתו אותם, נפלו עליהם רסיסים.

ד"ר ח'אלד חמודה, בן 34, נעצר בבוקר 12 בדצמבר בבית החולים כמאל עדוואן בבית לאהייא. בתצלום שהופץ מאוחר יותר באותו ערב בערוץ 12 נראה ד"ר חמודה ללא חולצה, לצד ארבעה גברים נוספים שהוא זיהה כעמיתים, עובדי שירותי הבריאות. בתצלום נראים הגברים כשהם עומדים בשורה מול חייל ישראלי המחזיק בלוח תאורה המאיר אותם. 

ד"ר ח'אלד חמודה (קיצוני משמאל, מלפנים) וד"ר וידיע קאסם (קיצוני מימין, מלפנים) נעצרים ביחד עם עובדים נוספים בשירותי בריאות, אזרחים עקורים ומשפחות של מטופלים ליד בית החולים כמאל עדוואן שבצפון רצועת עזה, 2023. © 2023 ערוץ 12, באמצעות העיתונאי ניר דבורי / טלגרם

לדברי ד"ר חמודה, הם צולמו, ואז נקבע מי מהם ישוחרר ומי ייעצר. מאחוריהם בתצלום נראים מאות גברים היושבים בבור גדול, ולפחות 18 חיילים ישראלים שומרים עליהם. ניתוח מפורט שבוצע בידי גוף המחקר TechJournalist זיהה כי ידיהם של כמה עצורים קשורות מאחורי גבם, ובהם ד"ר חמודה.

התמונה, שזירת הצילום שלה זוהתה תחילה בידי חוקר הקוד הפתוחFDov  ברשת X (לשעבר טוויטר), ואושרה לאחר מכן בידי ארגון Human Rights Watch, צולמה במרחק של כחצי ק"מ מצפון-מזרח לבית החולים. ד"ר חמודה אמר כי נראים בה כחמישים עובדים של שירותי הבריאות היושבים יחדיו, בנפרד מהתושבים העקורים. לדבריו, הוא הצטווה להתפשט ולהישאר בתחתונים, ולאחר מכן עיניו כוסו. 

העובדים של שירותי הבריאות תיארו הכאות והתעללות פיזית שספגו לאחר שנעצרו, לרבות מכות אגרוף, בעיטות בנעליים עם חרטומי פלדה, סטירות לחי ומכות באמצעות קתות של רובי סער בידי חיילים ישראלים. 

איאד עאבד, רופא מנתח בן 50 בבית החולים האינדונזי, שנעצר במהלך פינוי מתואם של בית החולים בחודש נובמבר, סיפר:

היכו אותנו בכל רגע. ואני מתכוון בכל הגוף, באזורים רגישים בין הרגליים, בחזה, בגב. בעטו בנו בכל הגוף ובפנים. הם השתמשו בחרטומי המתכת של הנעליים שלהם, ואז בנשק שלהם. היו להם מציתים: חייל אחד ניסה לצרוב אותי אבל צרב את האדם שלידי. אמרתי להם שאני רופא, אבל לא היה אכפת להם.

עאבד סיפר כי חיילים ישראלים תקפו אותו פיזית בעת שנעצר ובעת שהוחזק במעצר, וכתוצאה מכך נשברו כמה מצלעותיו ועצם הזנב שלו; חודשיים לאחר מכן הם טרם התאחו. 

נהג אמבולנס שביקש ששמו לא יצוין אמר כי בעת שהוחזק ביחד עם עשרות גברים נוספים ב"כלוב" מתכת גדול ליד גדר הגבול בין ישראל לרצועת עזה הוא ראה שומרים מכים למוות במוטות מתכת שני גברים, שאת אחד מהם הוא זיהה.

כל עובדי שירותי הבריאות תיארו התעללות במהלך גירושם מרצועת עזה למתקני הכליאה בישראל, לרבות מכות וישיבה ממושכת בתנוחות לחץ מכאיבות כשעיניהם מכוסות והם אזוקים בידיהם וברגליהם; הם "נערמו זה על זה כמו כבשים", רוססו בתרסיס פלפל ולא קיבלו מים. 

הפרת זכויות העצורים במתקני הכליאה

עובדים של שירותי הבריאות אמרו כי הרשויות הישראליות התעללו בעצורים במתקני מעצר בתוך ישראל. ארבעה סיפרו כי כשהגיעו למתקני המעצר, הרשויות אילצו אותם ללבוש חיתולים למבוגרים ומנעו מהם גישה לשירותים.

נהג האמבולנס, שהיה עצור במשך חמישה חודשים, הועבר תחילה לכלא באשקלון, שם חקרו אותו מדי יום, במשך שבוע. במהלך החקירות הוא נכבל לכיסא כשהוא בתחתונים בלבד למשך 10–15 שעות ביממה, בחדר שמזגן פעל בו בעוצמה גבוהה. לדבריו, הוא הוכה קשות והישיבה הסבה לו כאבים עזים בעמוד השדרה. הרשויות מנעו ממנו גישה לשירותים, אילצו אותו להשתין על עצמו וסירבו לספק לו מזון או מים כלשהם. לאחר מכן הוא הועבר למתקן הכליאה הצבאי עופר שבגדה המערבית הכבושה, שם התיזו הסוהרים בלילה מים קרים עליו ועל המזרון שעליו שכב. 

וליד ח'לילי, פרמדיק בן 36, אמר שכאשר חיילים הסירו מעליו את כיסוי העיניים במתקן הכליאה שדה תימן, הוא ראה שהוא נמצא בבניין גדול "כמו מחסן", ששרשראות תלויות בו מהתקרה. עשרות עצורים לבושים בחיתולים השתלשלו מהתקרה, שרשראות מחוברות לאזיקי המתכת המרובעים שעל ידיהם. ואז, לדבריו, אנשי סגל במתקן תלו אותו משרשרת כך שרגליו לא נגעו ברצפה, כיסו אותו בבגד ובסרט-ראש שהיו מחוברים לחוטים וחִשמלו אותו.

שני רופאים שהוחזקו בשדה תימן סיפרו כי עצורים אחרים הגיעו אליהם כדי לקבל טיפול בפצעים שנגרמו בידי הרשויות הישראליות. אחד הרופאים סיפר כי כשהעצורים "הרימו את החולצות שלהם, ראיתי סימני התעללות ומכות פיזיות". השני אמר, "ראיתי [גברים] שהיו להם כוויות סיגריות על הזרועות, זה היה ברור מאוד. לאחד הייתה נשיכה של כלב בבטן". 

איומים בהתעללות מינית ומעשי התעללות מינית

שלושה עובדים של שירותי בריאות אמרו כי הרשויות הישראליות איימו עליהם בתקיפה מינית. ח'דר אבו נדא, בן 30, אח בבית החולים בית חאנון שבצפון רצועת עזה, אמר כי בחקירתו הראשונה בבסיס צבאי ברצועה, כשהכחיש כל קשר לחמאס, המפקד איים לאנוס אותו באמצעות "מקל חשמלי". כשאבו נדא המשיך להכחיש כל קשר לחמאס, חיילים היכו אותו עד שדימם מאפו, מידיו ומפיו. 

פרמדיק עצור שהועבר לכלא הנגב [קציעות] לאחר 20 יום בשדה תימן אמר כי אדם שנראה בבירור ש"דימם מהישבן" הובא פנימה והונח לידו. האיש סיפר לפרמדיק שלפני שהושם במעצר, "שלושה חיילים אנסו אותו לפי התור עם [רובה סער מסוג] M16. איש לא ידע על כך, אבל לי הוא סיפר משום שאני פרמדיק. הוא היה מבועת". בנוסף על כך, רופא אמר כי בזמן שהוחזק בבסיס צבאי, עצור "בשנות ה-30 המאוחרות לחייו, שבכה בכי מר [...] סיפר לי שהוא הותקף מינית במהלך החיפוש בעירום".

תנאים אכזריים, בלתי אנושיים ומשפילים

 כל עובדי שירותי הבריאות תיארו תנאים איומים במעצר. עאבד, הרופא המנתח, אמר שהמזון היה "נורא" ולא מספיק, וכי הוא ירד 22 ק"ג ממשקלו במהלך חודש וחצי במעצר. השירותים "לא היו ראויים אפילו לחיות". המזרנים והשמיכות היו דקים, והלילות הקרים היו "בלתי נסבלים". בתאים, מים באסלה ומי שתייה סופקו במשך שעה אחת ביממה בלבד, וסירחון "מגעיל" נדף מהאסלות שלא ניתן היה להדיחן. "הם נתנו לנו שקית לאשפה. נהגנו למלא אותה במים ולשתות ממנה לאחר מכן. היה לה ריח נורא אבל לא הייתה לנו ברירה", אמר עאבד.

גברים פלסטינים שהוחזקו במעצר בידי כוחות ישראליים והגיעו לאחר שחרורם לבדיקה בבית החולים חללי אל-אקצא בדיר אל-בלח שבמרכז רצועת עזה, 1 ביולי 2024. © 2024 Bashar Taleb/AFP via Getty Images

לארוחות של העצורים בשדה תימן, חיילים "רוקנו קופסאות טונה לתוך שקית אשפה ונתנו לי אותה", אמר ד"ר ח'אלד חמודה, שחיילים הורו לו לחלק מזון לעצורים. "פעם ראיתי חייל יורק לתוך השקית. הרבה [עצורים] גוועו מרעב ואמרו לי שהם רעבים". אח שהוחזק במעצר בענתות סיפר: "קיבלנו שתי ארוחות [ביום]. המזון היה נורא. שתיתי רק מים, לא היו פירות, אפילו לא תפוחים. הם נתנו לנו מזון שהספיק רק כדי שנשרוד את היום".

ח'לילי, הפרמדיק, אמר שבנקודה מסוימת בעת שהיה במעצר בשדה תימן הגיע צוות חדשות ישראלי, ועצור שמבין עברית סיפר לו שאחד הבכירים בבית הסוהר אמר לעיתונאים, בכזב, שהעצורים הם חברי יחידה של הזרוע החמושה של חמאס, האחראית להתקפות ב-7 באוקטובר. למחרת, סיפר הפרמדיק, הביאו חיילים אוכל והניחו אותו לפני העצורים, הורו להם לא לאכול אותו, צילמו – ואז סילקו משם את האוכל.

איזוק ממושך וכיסוי עיניים לזמן ארוך

עובדי שירותי הבריאות אמרו שהם נאזקו כמעט ללא הפסקה במהלך מעצרם. הם אמרו שהרשויות הישראליות התעלמו לעיתים קרובות מעצורים שהתלוננו שהאזיקים הדוקים מדי, ולעיתים הם הידקו את האזיקים כעונש על כך שהתלוננו. במכתב פומבי כתב רופא ישראלי שעבד בבית חולים שדה שהוקם בשדה תימן כי בתוך שבוע אחד "עברו שני מטופלים קטיעה של רגל מפציעה שהחלה מאיזוק. לצערי – מדובר באירוע שגרתי".
 
אבו נדא, האח, אמר שנעצר ב-22 בנובמבר בכיכר כווית בעיר עזה, בעת שהתפנה מצפון הרצועה עם משפחתו. חיילים הורו לו להתפשט, אזקו אותו וכיסו את עיניו, ואחר כך לקחו אותו לחקירה. הוא אמר שהחקירה הראשונה שלו הסתיימה בכך שמפקד צבא ישראלי הלם באגרופו בפניו ובעט בכל גופו, ואז הורה לחייל אחר להדק את האזיקים שעליו ולגרור אותו לשדה פתוח, שם חיכה על הברכיים במשך שעה.

"פרקי הידיים שלי כאבו כל כך, הרגשתי שהם משותקים ורדומים. בכיתי כל כך, לא יכולתי לשאת את הכאב", אמר אבו נדא. לדבריו, הוא ביקש מחייל לרופף את האזיקים, אך במקום זאת החייל בעט בו בראשו שוב ושוב. "אמרתי לו, 'תהרוג אותי, אני לא יכול לסבול את זה יותר, תהרוג אותי כבר'". חיילים ישראלים התעלמו ממנו או היכו אותו בתגובה לבקשותיו החוזרות ונשנות לרופף את האזיקים.

אבו נדא אמר שפרקי ידיו השחירו לאחר מכן, והוא חושש שההתעללות גרמה לו נזק בלתי הפיך: "אני עדיין מרגיש כאב בידיים. הידיים שלי חלשות, אין לי כוח להחזיק או לשאת משהו. בנוסף, עדיין יש לי כאבים מהכתפיים עד קצות האצבעות. יש לי כאב עז בצוואר מהלחץ על הראש [שנגרם] כשהם דחפו שוב ושוב את הראשים שלנו כלפי מטה". 

כפי שדיווח ארגון רופאים לזכויות אדם – ישראל (רל"א), כבילה גופנית ממושכת גורמת לכאבים עזים והיא עלולה להוביל לנזק עצבי קבוע המשפיע על תפקוד הידיים; במקרים קשים היא עשויה להביא למוות.

עובדי שירותי הבריאות גם דיווחו כולם על כיסוי עיניים לפרקי זמן ממושכים, כמעט ללא הפסקה. לדברי ארגון רופאים לזכויות אדם – ישראל, "מניעת ראייה ע"י כיסוי העיניים יכולה להוביל כבר בטווח הקצר להופעה שלהזיות ראייה בנבדקים בריאים. בטווח הבינוני והארוך, ידוע כי כיסוי העיניים למשך זמן ממושך, במצבים של כליאה או שבי, יכול לגרום להתפתחות של הפרעות חרדה, דיכאון, התמכרות לסמים ולאלכוהול, וכן להתפתחות הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD)".


הזנחה רפואית

 עובדי שירותי הבריאות תיארו הזנחה רפואית, חרף הבקשות הרבות של העצורים וחרף הצורך הברור והדחוף לטפל במצבים בריאותיים שהיו קיימים כבר קודם לכן, או בפציעות שנגרמו במהלך מעשי האיבה ברצועת עזה או בשל מעשי התעללות בזמן שהיו במשמורת. 
אח בבית החולים אל-עוודה שבצפון רצועת עזה, שביקש ששמו לא יצוין, סיפר שנפצע ב-21 בנובמבר בתקיפה אווירית של ישראל על בית החולים. הוא עבר ניתוח חירום בבית החולים אל-עוודה כדי לייצב אצבעות שבורות וגיד קרוע ביד ימין; יד ימין קובעה אחר כך בגבס, ופצע פתוח בידו השמאלית נחבש בגאזה. 

למחרת הוא יצא מבית החולים באמבולנס ביחד עם 15 אנשים נוספים, בהם חולים, בני לווייתם ועובדי בית החולים, בפינוי שארגנו הצלב האדום וארגון רופאים ללא גבולות (MSF). לדבריו, "בית החולים מסר [לצבא הישראלי] את מספר לוחית הרישוי של הרכב שלנו, את [מספרי] תעודות הזהות ואת שמותינו, והכול אושר".

זמן קצר לאחר יציאתם עצרו חיילים ישראלים את האמבולנס בכיכר כווית והורו לכל נוסעיו לצאת. האח ואחד הרופאים נלקחו הצידה ונצטוו להתפשט. "ידי הימנית הייתה בגבס ועם [שתל] טיטניום. לא יכולתי להשתמש בה. לא יכולתי אפילו להשתין לבד. הרופא שנעצר איתי עזר לי לפשוט את הבגדים, אפילו את הנעליים", סיפר האח.

הוא נלקח לבסיס הצבאי ענתות כשהוא אזוק ועיניו מכוסות. בעת הקליטה הציגו החיילים אדם כרופא והלה בדק את פציעותיו, אך לא עשה דבר מעבר לכך. הוא אמר שחרף בקשות חוזרות ונשנות הוחלפה התחבושת שלו לראשונה רק ביום השלישי או הרביעי למעצרו, ולאחר מכן היא הוחלפה רק לעיתים רחוקות. "הם רק החליפו את הגאזה שעל הפצעים – ללא סריקות, ללא תרופות מתאימות, כלום. הפצע שלי, העור היה פתוח, [אבל לא נתנו לי] כלום לטפל בזיהום אפשרי", אמר. לאחר שבוע במעצר הוא שוחרר ונזקק לניתוח לטיפול בטחורים שנגרמו מהישיבה הממושכת ומהבעיטות שספג בעת המעצר. 

ד"ר חמודה אמר שבמהלך מעצרו בשדה תימן בסוף חודש דצמבר ראה עצור שניכרו עליו בבירור "חבלות ממכות, וחששתי מאוד שמא ימות". הוא קרא לאנשי הרשויות, שאמרו שהם פרמדיקים – הוא מעולם לא ראה רופא ישראלי במתקן – והללו "צילמו את [הפציעות] ושלחו את התמונות למישהו. אחר כך החייל אמר להם להפסיק ולא לתת עוד שום טיפול רפואי". הוא אמר שכאשר סיפר לחיילים על אנשים שנזקקו לטיפול רפואי הם ענו לו שלא אכפת להם אם הם ימותו. 

ד"ר חמודה אמר שיום אחד, בחודש דצמבר, הביאו חיילים חמישה רופאים עצורים, בהם ד"ר עדנאן אל-ברש, ראש מחלקת אורתופדיה בבית החולים א-שיפאא בעזה, שבחודש אפריל הכריז שירות בתי הסוהר בישראל על מותו בכלא עופר. "ד"ר עדנאן סבל מכאבים מהמכות. הוא גם נענש. הוא סבל מחבלה קהה ניכרת לעין, והתקשה לנשום", אמר ד"ר חמודה. "מה שקרה לו, קרה לרבים. יש הזנחה רפואית ברורה".

ד"ר אוסאמה טשטאש, בן 28, חלה וסבל מחום גבוה לאחר שבוע במעצר, במקום שהוא סבור שהוא כלא הנגב [קציעות], אבל הרשויות הישראליות סירבו לאפשר לו לראות רופא או אף לתת לו משכך כאבים. "הם רק אמרו לי לשתות מים", אמר.

ח'לילי, הפרמדיק, אמר שסבל מצלעות שבורות ופצע בריאה בשל מכות, אבל לא קיבל כל טיפול רפואי בשדה תימן. הוא אמר שראה עצור מת ממה שלדעתו היה דום לב. כשחייל הביא רופא, שאישר את מות העצור, העצורים צעקו "אללהו אכבר" – והדבר הוביל לפשיטה אלימה של היס"מ, יחידה מיוחדת האחראית לפשיטות בבתי סוהר.

ניתוחים שלאחר המוות שנעשו בגופות של פלסטינים שמתו במתקני מעצר בישראל הצביעו על הזנחה רפואית ועל סימנים להתעללות פיזית, כולל חבלות ועצמות שבורות, כך דיווח עיתון הארץ בחודש מארס. דו"ח של ארגון רופאים לזכויות אדם – ישראל תיעד טיפול ללא הסכמה, ניתוחים שבוצעו ללא רופא מרדים והתערבות פוליטית בהחלטות רפואיות במתקני מעצר. 

במכתב לבכירים ישראלים תיאר רופא ישראלי בבית חולים שדה שהוקם בשדה תימן שיטות עבודה שסיכנו את בריאותם של עצורים, לרבות היעדר צוות רפואי מיומן והחזרת חולים שעברו "ניתוחים רחבי היקף" למתקן המעצר לאחר שעת השגחה אחת בלבד, כך דיווח עיתון הארץ

סעיף 91 של אמנת ז'נבה הרביעית דורש כי בכל מתקן מעצר לאזרחים יהיה "בית חולים מתאים, בהנהלת רופא מוסמך", שבו יוכלו העצורים לקבל "את הטיפול הדרוש להם ואת התזונה הנאותה". על פי משפט זכויות האדם הבינלאומי, חובה לתת לעצורים טיפול רפואי שלפחות אינו נופל מהטיפול הנגיש לאוכלוסייה בכללה. תנאי המעצר הנוכחיים מפֵרים את "חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים" – חוק ישראלי הקובע את זכותם של עצורים לטיפול רפואי, לתנאים היגייניים, לסידורי לינה הולמים שאין בהם כדי לסכן את בריאותם או את כבודם, ולהתעמלות יומית בחוץ. 


השימוש באסירים כבעלי תפקידים

שני עובדים של שירותי בריאות שנעצרו במתקנים שונים אמרו שמפקדי צבא ישראלים הטילו עליהם לשמש כאסירים בעלי תפקידים – שווישים (מונח הלקוח מסלנג בערבית שפירושו "משרת" או "כפיף"). השניים אמרו שהשווישים, המשמשים כמתווכים בין השומרים לעצורים, הם העצורים היחידים שעיניהם אינן מכוסות כל הזמן, אם כי ידיהם נשארות אזוקות. אנשים אלה הכינו מזון וחילקו אותו, סייעו לעצורים באכילה ובשימוש בשירותים, ניקו חדרים, העבירו עצורים לחקירה ונתנו טיפול רפואי בסיסי.

חושפי שחיתויות ששוחחו עם רשת CNN טענו שרשויות ישראליות מינו עצורים כשווישים רק אחרי שעצורים אלה נוקו מחשד לקשרים עם חמאס, ומשום כך כבר לא הייתה סיבה למעצרם. בהצהרה ל-CNN הכחיש הצבא הישראלי את הטענה שהוא מחזיק עצורים ללא צורך.

ד"ר חמודה אמר שחיילים בשדה תימן הורו לו לשמש כשוויש מפני שהוא מדבר אנגלית, והזהירו אותו: "אם תעשה משהו, תיענש יותר גרוע מהאחרים". הוא נחקר רק פעם אחת, במשך כעשר דקות, ביום העשירי למעצרו, ושוחרר ללא אישום כעבור 22 יום. 

אבו נדא, האח, אמר שהרשויות בבסיס הצבאי ענתות הורו לו לשמש כשוויש. ביום החמישי למעצרו אמר לו חייל בערבית שאם הוא רוצה עורך דין, עליו לספק את מספר הטלפון של עורך הדין – דבר שלא היה ביכולתו לעשות. לדבריו, החייל אמר לו: "לא מצאנו דבר בנוגע אליך. אבל נמשיך לחקור". הוא שוחרר ללא אישום לאחר כשמונה ימים, ב-1 בדצמבר. 

כאשר הוסר הכיסוי מעל עיניו בדק ד"ר חמודה 10–20 עצורים עם צרכים רפואיים בשדה תימן, שכמה מהם נזקקו לטיפול רפואי מיידי. "הם [החיילים] הטילו עליי את האחריות הזאת, אבל [השאירו אותי] בלי ציוד ומתקנים רפואיים מתאימים", אמר. "חששתי מאוד שכמה מהם ימותו. [...] השוויש הקודם אמר לי [לפני ששוחרר] ששלושה עצורים מתו בעתשהוא שימש במתקן כשוויש".

אבו נדא ליווה עצורים אזוקים ומכוסי עיניים מ"המחסן" לחדר החקירות. "כל הדרך לחקירה חיילים בעטו [בעצורים] ותקפו אותם", אמר. "בכיתי כשהעברתי אותם, כי אני זה שמביא אותם לעינויים האלה. חיילים אמרו לי להסב את פניי ולא להסתכל כשהמשיכו לבעוט בעצורים ולהכות אותם".

Your tax deductible gift can help stop human rights violations and save lives around the world.