מר ג'וזפ בורל פונטלס
הנציג העליון של האיחוד האירופי לענייני חוץ ומדיניות ביטחון / סגן-נשיא הנציבות
מר ואלדיס דומברובסקיס
הנציבות האירופית, סגן-נשיא בפועל של ארגון "כלכלה הפועלת עבור אנשים"
העתקים: משרדי החוץ של המדינות החברות באיחוד האירופי
נשלח בדואר אלקטרוני
לכבוד
הנציג העליון / סגן-הנשיא בורל וסגן-הנשיא בפועל דומברובסקיס,
הארגונים שלנו פונים אליכם בבקשה שהאיחוד האירופי ינקוט פעולה נגד ההרג חסר התקדים של עיתונאים בידי הרשויות הישראליות ונגד הפרות נוספות של חופש העיתונות, המבוצעות תוך הפרת חובותיה של ישראל על פי משפט זכויות האדם ועל פי המשפט ההומניטרי הבינלאומי (IHL). כל אלה הם חלק מהפרות נרחבות ושיטתיות שרשויות ישראליות מבצעות ברצועת עזה, בגדה המערבית, בישראל ובמקומות נוספים, כפי שהפרות אלה תועדו ואושרו בידי ארגונים לא ממשלתיים ישראליים, פלסטיניים ובינלאומיים ובידי מומחים של האו"ם ובית הדין הבינלאומי לצדק, וכן בבקשתו של התובע בבית הדין הפלילי הבינלאומי להוצאת צווי מעצר. מן הראוי שהפרות אלה יביאו להשעיה של הסכם ההתאגדות בין האיחוד האירופי לישראל ולסנקציות ממוקדות נוספות מצד האיחוד האירופי נגד האחראים להן. למרבה הצער, 27 הממשלות החברות באיחוד האירופי טרם הכירו פה אחד בפשעים של הכוחות הישראליים ברצועת עזה, טרם יִיחסו אותם להם וטרם גינו אותם.
מאז 7 באוקטובר 2023, כאשר לוחמים בהנהגת הזרוע הצבאית של חמאס ביצעו התקפות רבות ומתואמות על אזרחים ותפסו בני ערובה בישראל, נקטה ממשלת נתניהו שורת צעדים חסרי תקדים לצמצום חופש העיתונות; בפועל, צעדים אלה הביאו לכינון של משטר צנזורה.
ההתקפות הנמשכות נגד עיתונאים ונגד חופש העיתונות מצד רשויות ישראליות דורשות פעולה דחופה. התקפות אלה כוללות:
- הרג חסר תקדים של עיתונאים: ארגונים הפועלים למען חופש העיתונות, ובהם הוועד להגנה על עיתונאים (CPJ), עיתונאים ללא גבולות (RSF) והפדרציה הבינלאומית של איגודי העיתונאים (IFJ), תיעדו הרג של למעלה מ-100 עיתונאים ועובדי תקשורת פלסטינים ברצועת עזה, בנוסף לשני עיתונאים ישראלים ושלושה לבנונים, מאז 7 באוקטובר – מה שהופך תקופה זו לַקטלנית ביותר עבור עיתונאים בכל העשורים שבהם ארגונים אלה אוספים נתונים. רבים מעיתונאים אלה נשאו סמלי עיתונות בשעה שנהרגו. ההרס והעקירה של צוותי העיתונות ברצועת עזה פירושם שנותרו פחות עיתונאים מקומיים היכולים לדווח על מעשי האיבה ברצועה.
- הרג מכוּון של עיתונאים: הוועד להגנה על עיתונאים (CPJ) מצא שצבא ההגנה לישראל תקף במכוּון והרג במישרין לפחות חמישה עיתונאים,[1] והארגון חוקר לפחות עשרה מקרי מוות נוספים המצביעים על האפשרות של תקיפה מכוּונת מצד צה"ל. ארגונים אחרים, כגון עיתונאים ללא גבולות (RSF), סבורים שמספר מעשי ההרג המכוּונים עשוי להיות גבוה יותר. כל עוד הגישה לרצועת עזה מוגבלת והתנאים לדיווח ממשיכים להיות מסוכנים, קשה לתעד ולאמת את הפרטים הדרושים כדי להסיק שהתרחשה תקיפה מכוּונת. ההרג המכוּון או חסר ההבחנה של עיתונאים, אם בכוונה תחילה ואם מתוך רשלנות, הוא פשע מלחמה. באחת ההתקפות הללו נהרג כתב רויטרס עיסאם עבדאללה מירי ששוגר מטנק של צה"ל בדרום לבנון ב-13 באוקטובר, כפי שהדבר תועד בחקירות עצמאיות נרחבות של ארגוני זכויות אדם וארגוני חדשות ונתמך בניתוח פורנזי יסודי על פי סרטוני וידיאו.[2] שישה עיתונאים נוספים נפצעו.
- הטלת איסור על גישה עצמאית של אמצעי תקשורת לרצועת עזה: אמנם מקובל במלחמות להטיל אי-אלה מגבלות על דיווח עיתונאי, אבל האיסור המוחלט, בפועל, על כניסת עיתונאים לרצועת עזה – הן עיתונאים זרים והן עיתונאים ישראלים ופלסטינים – הוא חסר תקדים בעידן המודרני. עיתונאים יכלו לדווח מהחזית כמעט בכל סכסוך גדול בשלושת העשורים האחרונים: מאוקראינה ועד רואנדה. לשם השוואה, אף על פי שמאז תחילת העימות הנפיקה לשכת העיתונות הממשלתית של ישראל לכ-2,800 עיתונאים בינלאומיים תעודות-עיתונאי המאפשרות להם להיכנס לישראל, רק לעיתונאים נבחרים הותר להיכנס לרצועת עזה – כולם בליווי צבאי ישראלי, תוך הטלת הגבלות על הדיווח.[3] כתוצאה מכך, למעלה מ-70 גופי חדשות וארגוני חברה אזרחית ביקשו לאחרונה שישראל תאפשר גישה עצמאית לרצועת עזה.
- מספר-שיא של מעצרים שרירותיים: מאז 7 באוקטובר עצרה ישראל לפחות 49 עיתונאים ואנשי תקשורת – לעיתים קרובות ללא אישומים; לטענתם, ולטענת עורכי דינם, המעצרים בוצעו בנקמה על הדיווחים העיתונאיים שלהם ועל פרשנויותיהם. לפחות 13 מהם מוחזקים במעצר מִנהלי – מדיניות שלפיה מפקד צבאי רשאי לעצור אדם ללא אישום, בדרך כלל לשישה חודשים, כדי למנוע ממנו לבצע פשע בעתיד, ולהאריך את המעצר מספר פעמים בלתי מוגבל. האו"ם חזר והכריז שהשימוש בנוהל זה הוא צורה של מעצר שרירותי.
- העלמה כפויה: העיתונאים הפלסטינים נידאל אל-ווחידי והיית'ם עבד אל-ווחיד עצורים בידי רשויות ישראליות מאז 7 באוקטובר; הם נעצרו כאשר דיווחו על התקיפה בהנהגת חמאס בדרום ישראל. מאז מסרבות הרשויות הישראליות למסור מידע על מקום הימצאם ועל העילה החוקית למעצרם, או אף לאשר שעודם בחיים.
- טענות בדבר עינויים והתעללות: יש מספר גדל והולך של טענות מצד עיתונאים על עינויים והתעללות בזמן מעצר או על עיכוב בידי רשויות ישראליות. היעדר גישה לרצועת עזה פוגע ביכולתם של ארגוני מחקר לאשר דיווחים אלה באופן עצמאי, אולם הם עולים בקנה אחד עם הראיות להתעללות שיטתית בעצירים הנמצאים במשמורת של ישראל, כפי שהתעללות זו תועדה בידי ארגונים של החברה האזרחית והאו"ם.
- צנזורה והגבלות שערורייתיות על חופש העיתונות: ככלל, מאז 7 באוקטובר גברו המכשולים המשפטיים והמגבלות המשמעותיות העומדים בדרכו של הדיווח העצמאי בישראל ובשטחים הפלסטיניים הכבושים. בישראל הוגבל חופש העיתונות במספר גדל והולך של מאמרים שנאסרו לפרסום, בהתבטאויות של פקידי שלטון נגד העיתונות, בניסיונות למה שנראה כהשתלטות על גופי חדשות ובהתקפות על כתבים ישראלים, בין שאר האיומים. באפריל 2024 ישראל אף חוקקה חוק המסמיך את הממשלה לאסור זמנית שידור של גופי חדשות בינלאומיים בישראל אם הם נתפסים כאיום על הביטחון הלאומי, והדבר הוביל לסגירת ערוץ אל-ג'זירה בישראל. במאי 2024 החרימה ישראל לזמן מה ציוד של סוכנות הידיעות אסושייטד פרס (AP) משום שסיפקה שידור וידיאו חי לערוץ אל-ג'זירה. יש גם ניתוקים מתמשכים של האינטרנט המוֹנעים מחדשות ומעדויות מרצועת עזה להגיע לעולם שמחוץ לה, וכן טענות נרחבות להטרדה ולהטלת אימה ודיווחים לפיהם למעלה מ-50 משרדי תקשורת נהרסו או ניזוקו ברצועת עזה.
- הימנעות מחקירה או ממיצוי הדין עם עבריינים: חרף קריאות חוזרות ונשנות של ארגוני חברה אזרחית, אף אחד ממקרים אלה של תקיפה או הרג, או טענות אחרות להתעללות בעיתונאים, לא נחקר באופן שקוף וממצה בידי צה״ל. זה זמן רב, עוד לפני העימות הנוכחי, קיים בצה"ל דפוס של פטור מעונש: במאי 2023 תיעד הוועד להגנה על עיתונאים (CPJ) מעשי הרג של לפחות 20 עיתונאים בידי צה״ל ב-22 השנים האחרונות, לרבות העיתונאית האמריקאית-פלסטינית שירין אבו עקלה, ואיש מעולם לא הואשם באחריות למותם או עמד לדין בשל כך. ארגוני הזכויות הישראליים בצלם ויש דין הסיקו, כל אחד בנפרד, כי כאשר מתקיימות חקירות צבאיות, הן משמשות כ"מנגנון טיוח". ממצאים אלה נתמכים גם על ידי ארגונים אחרים, ובהם Human Rights Watch.
לעיתונאים יש תפקיד חיוני בתיעוד פשעי מלחמה והפרות אחרות של זכויות אדם ובדיווח עליהם. ההשפעה המצטברת של הפרות אלה היא יצירת התנאים לחלל ריק ממידע, וכן לתעמולה ולמידע שגוי וכוזב. ישראל טוענת שפעולותיה נועדו להבטיח את שלום אזרחיה, אולם ההיסטוריה מראה שמניעת הזכות למידע היא דרך פגומה להשיג שלום או ביטחון.
משום כך אנו פונים אליכם היום בקריאה להשעות את הסכם ההתאגדות בין האיחוד האירופי לישראל על בסיס הטענה שישראל מפֵרה את משפט זכויות האדם הבינלאומי ואת הדין הפלילי, ולאמץ סנקציות ממוקדות נגד בכירי צה״ל ואחראים נוספים.
בנוסף לכך, על מנהיגי אירופה לתבוע מישראל בפומבי ובאופן שאינו משתמע לשני פנים לעמוד בדרישות הבאות לחופש העיתונות:
לאפשר גישה ולשמור על חופש הדיווח
- להסיר את האיסור שאינו מאפשר לעיתונאים בינלאומיים, ישראלים ופלסטינים גישה עצמאית לרצועת עזה.
- לבטל חקיקה המתירה לממשלה לסגור גופי תקשורת זרים ולהימנע מכל הגבלה חוקית או רגולטורית נוספת על פעילותה של התקשורת.
- לשחרר את כל העיתונאים הפלסטינים הנתונים במעצר מִנהלי או מוחזקים באופן אחר, ללא אישום.
להגן על חיי עיתונאים
- לשים קץ להרג חסר ההבחנה והמכוּון של עיתונאים.
- להבטיח את שלומם של כל העיתונאים, וכן לאפשר משלוחים של ציוד לאיסוף חדשות ושל אמצעי ביטחון לכתבים ברצועת עזה ובגדה המערבית.
- לאפשר לכל העיתונאים המבקשים להתפנות מרצועת עזה לעשות זאת.
להבטיח מתן דין וחשבון ולשים קץ לפטור מעונש
- לתקן בשקיפות את נוהלי החקירה שלה כדי להבטיח שכל החקירות הנוגעות לטענות לפשעי מלחמה, להתנהגות פלילית או להפרות של זכויות אדם יהיו מהירות, יסודיות, יעילות, שקופות ועצמאיות, והן ייעשו בהתאם לשיטות המקובלות בקהילה הבינלאומית. לאחר מכן יש לחקור ללא דיחוי פגיעות בעיתונאים, בהתאם לנהלים אלה.
- לאפשר לחוקרים בינלאומיים ולארגוני זכויות אדם, לרבות האו"ם, דווחים מיוחדים, חוקרים מטעם בית הדין הפלילי הבינלאומי והוועדה הבינלאומית הבלתי תלויה של האו"ם לחקירת השטח הפלסטיני הכבוש וישראל, גישה בלתי מוגבלת לישראל ולשטח הפלסטיני הכבוש כדי לחקור חשדות להפרות של המשפט הבינלאומי בידי כל הצדדים.
תודה על התייחסותכם לבקשותינו.
על החתום:
- Association of European Journalists (AEJ-Bulgaria)
- Association of Journalists of Albania (AJA, Albania)
- Association of Polish Journalists (SDP, Poland)
- Association of Professional Journalists of Albania (APJA, Albania)
- BH Journalists Association (BHJA, Bosnia and Herzegovina)
- Cairo Institute for Human Rights Studies (CIHRS)
- CFDT-Journalistes (France)
- Committee to Protect Journalists
- Community Media Forum Europe
- Croatian Journalists’ Association (CJA, Croatia)
- Danish Union of Journalists (DJ, Denmark)
- (The) Daphne Caruana Galizia Foundation
- DISK Press Labour Union (DİSK Basın-İş, Turkey)
- Dutch Association of Journalists (NVJ, The Netherlands)
- Estonian Association of Journalists
- Ethical Journalism Network (EJN)
- EuroMed Rights
- European Centre for Press and Media Freedom (ECPMF)
- European Federation of Journalists (EFJ)
- Federation of Associations of Journalists of Spain (Federación de Asociaciones de
Periodistas de España, FAPE, Spain)
- Free Press Unlimited (FPU)
- General Association of Professional Journalists in Belgium (AGJPB/AVBB, Belgium)
- Human Rights Watch (HRW)
- Hungarian Press Union (HPU, Hungary)
- IFEX
- Independent Journalists’ Association of Serbia (NUNS, Serbia)
- Independent Trade Union of Journalists and Media Workers (SSNM, North Macedonia)
- Index on Censorship
- Institute of Maltese Journalists (IGM)
- International Federation for Human Rights (FIDH)
- International Media Support (IMS)
- International Press Institute (IPI)
- Journalists’ Union of Athens Daily Newspapers (JUADN, Greece)
- Journalists’ Union of Turkey (Türkiye Gazeteciler Sendikası, TGS, Turkey)
- Luxembourg Association of Professional Journalists (Association luxembourgeoise des journalistes professionnels, ALJP, Luxembourg)
- Media Diversity Institute
- National Federation of the Italian Press (Federazione Nazionale della Stampa Italiana, FNSI, Italy)
- National Union of Journalists - General Confederation of Labor (Syndicat National des journalistes - Confédération Générale du Travail, SNJ-CGT, France)
- National Union of Journalists of Ukraine
- Norwegian Union of Journalists (Norsk Journalistlag, Norway)
- OBC Transeuropa (OBCT)
- Ossigeno.info
- Pakistan Press Foundation (PPF)
- Periodical & Electronic Press Union (PEPU, Greece)
- Portuguese Union of Journalists (SinJor)
- Reporters Without Borders (RSF)
- Rory Peck Trust
- Serbian Journalists' Union (Sinos, Serbia)
- Slovenian Association of Journalists (Društvo Novinarjev Slovenije, DNS, Slovenia)
- Slovenian Union of Journalists (SNS, Slovenia)
- South East Europe Media Organisation (SEEMO)
- Spanish Federation of Journalists' Unions (Federación de Sindicatos de Periodistas, FeSP, Spain)
- Swedish Union of Journalists (Sweden)
- Trade Union for Culture, Art and Media (UGS-Nezavisnost, Serbia)
- Trade Union of Croatian Journalists (TUCJ, Croatia)
- Trade Union of Media of Montenegro (TUMM, Montenegro)
- Turkish Journalists’ Association (Gazeteciler Cemiyeti Dernegi, GCD, Turkey)
- Union of Bulgarian Journalists (SBJ, Bulgaria)
- Union of Journalists in Finland (Suomen Journalistiliitto, Finland)
- Union of Journalists of Andalusia (SPA-FeSP, Spain)
[1]חמשת העיתונאים שהותקפו ונהרגו הם הכתב הלבנוני של סוכנות רויטרס עיסאם עבדאללה, שנהרג בדרום לבנון, והעיתונאים הפלסטינים חמזה אל-דחדוח, מוסטפא ת'וראיא, אסמאעיל אל-ע'ול וראמי א-ריפי, שנהרגו ברצועת עזה. הוועד להגנה על עיתונאים (CPJ) גם מצא שצה"ל תקף במכוּון עיתונאים לפני 7 באוקטובר, כמו במקרה של העיתונאית האמריקאית שירין אבו עקלה, שהריגתה עומדת במוקד חקירה מתמשכת של משרד המשפטים האמריקאי. ראו CPJ report finds no accountability for journalists killed by the Israeli military over the past two decades, Committee to Protect Journalists, May 9, 2023.
[2] ראו חקירות עצמאיות של רויטרס, AFP, אמנסטי אינטרנשיונל, ארגון Human Rights Watch וארגון עיתונאים ללא גבולות.
[3] מספר קטן של עיתונאים נכנסו לרצועת עזה ביחד עם הצבא הישראלי לביקורים קצרים מאוד, שאִפשרו מבט מוגבל על העימות, וכתבת CNN דיווחה קצרות מתוך רצועת עזה לאחר שנכנסה עם קבוצת סיוע מן האמירויות. ראו Patrick Kingsley, A Glimpse Inside A Devastated Gaza, New York Times, January 9, 2024. האיסור על גישה לעיתונאים אושר בבג"ץ. הגישה ממצרים גם היא בלתי אפשרית.
